תדמיין לעצמך טיסה, צניחה חופשית
דרקונים אנחנו, אני ואתה
ואין כבר צורך בטשטוש ההכרה
רואים את העולם עם העיניים הפקוחות
ולא צריך מילים ריקות בשביל ההוכחה לכך
בוא ונמריא, אני רק ואתה
ואף אחת שם לא יפריע .....
ולא אשכח את אף אחד, מישהו שאוהב וגם סולח
דמעות מרות לא יזלגו מהעיניים
אנחנו ממראים
בסיבובים אנחנו מגעים
עד הקצה לבן של השמיים
ובריקוד לבן כמו שלג
עפים הדרקונים איתנו .....
ולא אשכח את אף אחד, לכולם כבר סלחתי
וכבר רואים את אור השמש משתקפת בעיניים
היא מסנוורת גם אותנו ......
הגיע זמן לשכוח מהכל וגם מהעולם
עכשיו כמו אבן צונחים עד למטה
נאחזים עם הטפרים החזקים ....
תחזיק חזק, תמתין עד קצה האדמה
תסמוך עליי – לא תתרסק
רק תאחז בי כמה שיותר חזק
אם תוותר – אז מישהו יתרסק בטוח
אם תשאר – שנינו נגיע לשם יחד
והינה כבר הקרקע, המחשבות נעלמות
אז מה את מחליט? אני או החוש השישי ?
אבל בכל זאת – רק תחזיק אותי
רק תעצום עיניים, האדמה היא מתחתנו עוד שניה .....
בדיקה של החושים
הכל כל כך פה רציני....
צניחה
זניקה
והרגשה של ריקנות .....
ושוב פעם השמיים הכחולים ושמש המוכרת מסנוורת
הכי חשוב לנו עכשיו
שכבר רקדנו את ריקוד הדרקונים ....
וכבר עברנו את המשימה קשה
בתוך לבנו יש עכשיו – רק חופש של הדרקונים
לפני 17 שנים. 10 באוגוסט 2007 בשעה 11:29