אש
מתי שאנשים סוגדים למשהו הם משתמשים בסמלים העוזרים להם להבין את המשמעות של האובייקט לו הם סוגדים. לרוב אנשים שוכחים שזה רק סמל ומתחילים לסגוד לו ולא למהות שלו, מאבדים קשר.
ככה פעם קרה גם עם האש. היא סימלה פעם טהור. אבל אנשים שכחו מזה והתחילו לסגוד לאש – כאילו הייתה אלה. ואז היא באמת התחילה לטהר.
הם התחילו להעניק לה מתנות, קורבנות. קורבנות אדם.
- כל אחד יכול להיות קורבן, אבל הכי טובים זה ילדים ובתולות כי הם הכי נקיים, וזה אומר שהם יכולים לעזור לאש להיות עוד יותר נקיה ועוד יותר מלאת כוח, - ככה דיברו משרתי הפולחן.
כל כך הרבה חיים לקח הדת הזה. בסוף אנשים התמרדו. הם העניקו את משרתי האש לאלה שלהם. לצערי נקודת ראות של האש כבר נהייתה אלה. היא התחילה בעצמה לגייס לה את סוגדים הבאים.
ועד היום בשם הדת או כל אימונה אחרת נשרפים למוות מדינות, חיים, נשמות ....
האש הזו... אם תפגוש אדם שעיניים שלו בוערות מאש... תברח מיד... כשעיניים מלאות באש, נשמות נופלות להיסורים... אני זוכרת ...
מנהיג ...
אנשים לרוב מחכים למנהיג. שליט. מישהו שיראה להם את הדרך. או, כמה שבא להם לראות את עצמם בתפקיד הזה! וכמה כואב להם להבין שכל זה, זה רק אשליות. הם מוצאים את העצבים ותסכול על אחרים ועדיין מחכים בסבלנות למנהיג.
ויום אחד הוא הגיע. הוא הירים אותם למעשי גבורה עם הרצון שלו. זרק אותם אל המוות עם המילים שלו. הוא כיסה איתם את דרכו. והם הרימו את הדגלים שלו. הם שרו את שמו ונשאו את דמותו לפני העיניים הבוערות שלהם. עם חרב ואש הם המירו את הלא מאמינים, ההמונים עברו והשאירו אחריהם גופות המכסות את האדמה הפורחת.
ומתי שהמלחמות נגמרו, ואויבים הושמודו או שהיו בלתי מושגים .... הם .... צלבו אותו... הוציאו להורג על זה שנתנו לו לנצל את עצמם. הם הוציאו עליו את כל הפחדים שלהם, החוסר בטחון וחולשה ....
עבר זמן .... והם הפכו אותו לקדוש... הכריזו שהוא מקודש... והתחילו להתפלל אליו.
תפלות להגעה של המנהיג הבא.
כן ... מנהיגים... היו המון מהם. וכולם חשבו את עצמם לאלים. אתה זוכר פירמידות? אנדרטה מלאת דם לאלה שחשבו את עצמם אלים. הפירמידה הגדולה ....
אלפים של עבדים מתחת לשמש השורפת. צווחות של שוטים. רעש של פטישים של העובדים על גובה מטורף. תנוע לא נכונה – וצניחה ישירה למטה. הדפיקה ההמומה על אדמה. דיו אנושי המתפשט על החול הבוער.
עוד כתם קטן ברזומה של הפרעון כל יכול ....
הנה הגענו. תשכב. תנוח. מחר, אתה יכול ללכת, תוכל גם להשאר... יש לי עוד הרבה סיפורים לספר.... תישון ללא חלומות. תנוח ..... בכל מקרה מתי שהוא נפגש שוב ....
בוקר טוב.... החלטת להשמיך בדרכך ? מעולה, בוא הכנתי לך לאכול... שב ...
בחירת הדרך ....
כל מה שסיפרתי לך – בטח הבנת ... כל זה היה על בחירת הדרך שלך
עכשיו אתה נמצא על מזלג ... יש לפניך כמה דכרים, באיזה דרך תחליט ללכת ... זה רק אתה יכול להחליט ...
תשאיר בצד כל אלה שאומרים לך שהם יודעים איך לחיות ומה לעשות, ובאיזה דרך לבחור. כל אלה – הם רק ציידי נשמות וכסף.
זה משהו שאתה צריך לעבור בעצמך. כמובן אתה יכול להסתכל איך אחרים עברו כאן. זה יעזור לך לחמוק מכמה טעויות, כמו הטעויות שסיפרתי לך עלהים אתמול ... ואולי לא תוכל לחמוק .... בכל מקרה כל זה תלוי בך .... כי זה – בחירה שלך, וזו – דרך רק שלך ....
נסה להתחמק מדעות זרות ואימונה עיוורת – זה יכול לעזור לך בתחילת הדרך, אבל יפריע לך בהמשך שלה ...
דרך הצלחה ....
עד הפגישה הבא ...
מתי שהוא אני אבוא אליך ... צעירה ומבולבלת ... ואתה ... תספר לי אגדות ....
לפני 17 שנים. 3 בספטמבר 2007 בשעה 6:06