- זה המיתוס..... אני? לא, אני לא חושקת לכבוש עולם. אני לא יהירה, כבר לא.... אני בת אנוש. ואני בת אל מוות. אני נולדתי ומתתי. חייתי ונלחמתי. כמוך חיפשתי ונסיתי להבין את המשמעות. משמעות של כל זה – היוולדות, חיים, מוות. מתי שחשבתי שמצאתי, הכל היה קורס לי כמו ארמון מחול. החיים אמרו לי – אין משמעות, המשמעות היא לא בזה. בשבילי משמעות עכשיו – זה חיפוש של המשמעות. למרות שלרוב אני מגיע למסכנה שאין דבר כזה משמעות.
- חיים הם חסרי משמעות. חכה ... שניה.... כן החיים הם חסרי משמעות בדיוק כמו המוות וכל מה שסובב אותנו. בגלל זה כל אחד מנסה למצוא משמעות משלו. גם אתה הגעת לכאן מאותה סיבה, אני זוכרת כל כך הרבה ... הרבה היו כאן. כמוך מחפשים ומנסים להבין .... אני זוכרת ...
החטא הקדמון
- הדבר הראשון שאני זוכרת – זה כאב, הממלא את הכל, מכריח אותי לסבול. מתי שהוא התפזר לראשונה ראיתי את העולם. הינו המון אנשים, וכולם רצו לדעת – מי אנחנו ומאיפה הגענו, למה ובשביל מה אנו כאן .... והתחלנו לחיות כאן. נולדנו, ידענו את מהות החיים ומתנו. מתנו בשביל להיוולד שוב. הרבה מאיתנו שוכחו שחיו פעם, הכאב של הלידה לקח מהם את הזיכרון הזה. והם החליטה שהם חיים פעם אחת, הם הקדישו את עצמם לחיים היחידים האלה, ולכל המותרות שלהם.
החטא הקדמון – זה לא פרי מהעץ האסור, זה לא הכרה של ידע האסור. החטא הקדמון – זה לשכוח מהמקור.
- אלה ש"חיו פעם אחת" – היו הרבה מהם. המחשבות שלהם התאחדו, הם יצרו ככה את האלים הראשונים. מחשבות של חטא יצרו אלים חטאים – ככה נוצר רוע.
אבל היו גם כאלה שזכרו את הלידות הקודמות שלהם. הם התחילו לעזור לאחרים, צברו ניסיון. הם טהרו את עצמם, נזכרו תמיד במקור. ככה נוצר טוב.
הם עזרו להתנקות חלקית, להיזכר – חלקית – מי אנחנו, מאיפה למה ובשביל מה ... ככה בטעות
התחילו לקרואה לאמת – טוב.
- אנשים חיו. יצרו אלים. רעים ולא כל כך .. גם טובים הם יצרו אבל הרבה פחות ....
אנשים יצרו את האלים... אני זוכרת .... הם סגדו להמון – כאב, תאוות בשרים, מוות ועושר..... הם שירתו הרבה אלים, ושכחו שהם אלה שיצרו אותם. והאל האמתי – הוא אדם עצמו.
- אני זוכרת.....
כת של הכאב ....
זה קרה ממש אחרי זמן קצר שהעולם נוצר. פגשתי אנשים שסגדו לכאב.
הרבה מפחדים מכאב – אמרו לי – ולפחד מי משהו זה אומר לא לרצות אותו, אבל אנו נולדים עם כאב, לתוך הכאב, זה אומר שהכאב קדוש.
עם הכאב אנו נולדים וחיים איתו. מאבדים את הביתולים עם כאב ומתים איתו. העונג האמתי תמיד גובל עם הכאב.
בשביל להבין את המשמעות של הכאב, צריך להגיע להכרה שלו. ובשביל להגיע להכרה של הכאב, חייבים לדעת להעניק ולקבל אותו.
תכירו בכאב – כי כל דבר בעולם הזה קשור בו .....
המשך יבוא .....
לפני 17 שנים. 1 בספטמבר 2007 בשעה 14:35