השטן הוא גם מלאך....

האוויר הקר, ריח של החורף המתקרב ...
סתיו עלה על הדרך המובילה אל החורף
ואני – מתגעגעת ...
- מספיק! – אומרת לעצמי
אי אפשר ככה
לאהוב אדם כל כך חזק, שהגעגוע גורר אותי מהמציאות וסוחף לאיפה שהוא ... לשם איפה שאתה ...
אל החום, דרך הקור של העיר הקפוא הזו ...
אבל הנסים קורים... אפילו בחורף ...
אפילו לי ... שאין לה מזל הרבה זמן ...
למרות ... זה לא היה אמור לקרות ... לא לי ...
אבל זה קיים ..
אתה קיים ..
וזה נס הכי גדול שניתן לי ... על מה? ע"י מי?
אנחנו כמו מרגלים ... עיניים לא יסגירו, ידיים לא יתנו להבין ... שפתיים יישארו קרות ...
אבל .. יש לי אותך.. וזה הכי חשוב ...
אל דאגה ... לא אפגע בך לעולם..
בגלל שרק אתה ...
יכול להציל אותי מהקור הזה
להציל מעצמי... ממחשבותיי
אני מתגעגעת ...
ולפעמים נראה לי שלא יוכל לעמוד בגעגוע הזה, ולבי התנפץ למיליון עלים של הסתיו והתפזר בכל רחבי העיר ...
או כמה חבל שאני כל כך חזקה ...
אה רגע ...
שחכתי לשאול אותך, מה אני עושה עם הכנפיים?
ראיתי לך יש אותם כנפיים... לי היה סוג אחר פעם ...
הם היו יותר קטנים ... אפורים יותר ... הלכו לי לאבוד ... שטויות ...
עם אלה קשה לי להסתדר ... הם ענקיים כל כך
ואני מתגעגעת ...
וקר כל כך ...
והכנפיים שענקיים מידי לגב הקטן שלי ...
אבל יש לי אותך ... אתה ההתגלות שלי ...
האדם היחיד שיודע אותי ולא את התפקידים שלי ... את האמת שלי ...
תן לי יד ...
כי אני ...
לא .. עוד מוקדם מידי ...
תודה שיש לי אותך ...
פשוט תודה ...