השטן הוא גם מלאך....

טוב זה לא חדש שאני נעלמת מידי פעם ... אני חושבת שלכולנו יש את התקופות של התרחקות מהסביבה המוכרת ... אולי אני קצת יותר מאחרים .... הסיבות שלי הן הכי פשוטות שיש: עבודה חדשה – אין לי זמן לנשום אני בקושי רואה את הבן שלי ... חייבת להוכיח את עצמי, אין ברירה אחרת.

לפני כמה ימים דיברתי עם חברה .... דיברנו על קטע של שליטה, שולטים ובכלל מה שקורה ....
השיחה גרמה לי לחשוב על המערכת שיש לי עם המאסטר שלי .... הבנתי עד כמה השליטה נכנסה לחיי ולא בקטע הפיזי של העניין ..... פסיכולוגית אני עמוק בתוך הקשר. המאסטר עוזר לי בכל כך הרבה דברים, מתעניין, דואג, תמיד מוכן לעזור ולכוון אותי לכיוון הנכון, וגם מתי שאני לא בסדר הוא נותן לי על הראש. אין הנחות, אין רחמים, אין ויתורים .... במבט ראשון נשמע קשה... אבל כנראה שזה בדיוק מה שאני צריכה. אני מסתכלת אחורה ועדיין לא קולטת איפה אני נמצאת עכשיו. וגם פריצת גבולות שלי .... זה בא כל כך טבעי, כמובן זה לא עובר בלי המבט שלי של " די תוותר לי ..." אבל בסוף אני מבינה שאין לי ברירה חוץ מלעשות את מה שאמרו כי אני רוצה להיות איפה שאני היום.
כל כך טוב ושלם לי במקום בו אני נמצאת כרגע. למרות הקושי ולמרות הכל אני נהנית מכל שניה .

נורא מוזר.... כשהכל לא בסדר יש כל כך הרבה לכתוב ... אבל מתי שהכל נפלא ... אין יותר מידי מה לכתוב ....

הכל מצוין אני מתקדמת לאט לאט למקום בו אני רוצה להיות, למרות כל המכשולים ( ויש בשפע) אני מתקדמת ... לא עוצרת ולא מתכוונת לחזור אחורה ...

ולמאסטר שלי רוצה להגיד רק – שאני מאוד מעריכה את מה שאתה עושה בשבילי (אפילו שאתה טוען שאני עושה את הכל לבד), אני מודה לך על המקום שלי אצלך, אני מעריצה אותך על היכולת שלך לתת לי להרגיש הכי למעלה והכי למטה בו זמנית.... אני חושבת שאני יכולה להמשיך ככה בלי סוף ...

תודה מאסטר ...
שלך