לחייך אף פעם לא מאוחר
ולהטביע אחד את שניה בזוהר של עיניים
בבוקר חם או יום ממש קריר
כל פעם – בפעם הראשונה
אפשר שלא לקורא את המחשבות של הזרים
ולמהר לצעקה כמעט חירשת
במקום מילים – לכתוב רק מכתבים
כל פעם – עם יד ממש רועדת
אף פעם לא מאוחר להיות הנאהבת
חיים תמורת חיים לא לבקש
להיות גם חלשה ורק טיפונת חזקה
לטעום מנצחיות עם השפתיים אדומות
אף פעם לא מאוחר להיות יותר עדין
לא לכבות עם הכאב הייסורים של האחר
ואם עדיין מסמיקה ומתביישת
לא משחקת את את התפקיד ....
אפשר שלא לצעוק על התשוקה המטורפת
פשוט להיות. פשוט רק לחכות
אפשר להיות גם חופשייה אבל שייכת
כל פעם – ללמוד איך להבין ... לאט ...
אפשר גם להתעורר לפתע מאושרת
לראות אפשר – עד כמה העולם גדול
ולחייך אף פעם לא מאוחר ....
רק לא עם השפתיים – עם הנשמה ....
לפני 15 שנים. 24 באפריל 2009 בשעה 4:55