ללמוד להתרחק מאנשים שיקרים לנו – זה ריאלי לחלוטין. אני לומדת עכשיו איך לא לחשוב על אותו אדם ולא לדאוג למה שקורה איתו. אני משחררת את הסיטואציה, נושפת את האוויר מבפנים החוצה- חזק וארוך... חושבת על כל הדברים הטובים שקרו, אומרת תודה וחוסמת את הכל עמוק בפינת הזיכרון שלי. אשאיר את זה כי זיכרון מתוק, אזכר מידי פעם ואחייך, זה הרבה יותר עדיף על הייסורים וחלומות לא מציאותיים. כל פעם שיהיה לי כבד על הנשמה אנשוף החוצה ויחד עם זה אוציא את כל החתולים שיתחילו לשרוט את הנשמה.
פעם קראתי ספר של מישהו ברשת, לא זוכרת את שמו אני רק זוכרת שהוא כתב" אתם לא יכולים להאשים את האדם שמולכם בזה שהוא לא אוהב אתכם" וזה נכון, אותו אדם באמת לא אשם בכלום. ועוד דבר אהבה וחיבה – זה שני דברים שבשום פנים ואופן אסור להשוות. להבין זאת זה קל, לקבל את זה הרבה יותר קשה אבל בהחלט אפשרי. אם אתם כנים ברגשות שלכם זה ממש לא בעיה. לשחרר את הסיטואציה – בחירה הכי נכונה, עדיף מלהשתגע וללחוץ, זה לא ייתן כלום, אנשים לא טיפשים, ואם הגיעו להחלטה בטוח יספרו לכם עליה.
בתוך תוכי אשמור זיכרונות מתוקים ונעימים, מידי אזכר בהם ואחייך. זה יהיה החום של נשמתי בזמן שאנו מסתכלים אחד לשני בעיניים והכל לפתע נעלם סביבנו ואני מרגישה שהצד השני נמצא באותו מקום בו אני נמצאת. אבל אסור להיתקע עם ההרגשה הזו, ממש אסור. אם יש משיכה לעמוד בפניה לא יהיה אפשרי.
ועכשיו אני צוברת זיכרונות חדשים.....
אין דבר יותר כייף מלשמוע : כל היום אטרף וחצי שעה איתך – אני בשלווה מוחלטת....
זיכרונות מתוקים...
לפני 15 שנים. 25 באפריל 2009 בשעה 12:52
