לפני 15 שנים. 9 במאי 2009 בשעה 20:28
הכל כבר נאמר ועל הכל כתבו
וכל דבר כבר תארו ...
רוצה לכתוב אבל הכל יוצא נדוש – לא מעביר את תחושה
ולא נותן אפילו טעימה קטנה של כל מה שהיה ...
וזה אני חושבת הגורל של הלילות מטורפות
כל כך כואב – כל פעם יותר
משפיל כל כך – היכולת המדהימה לגעת בדיוק בנקודה
כל כך מדהים וטוב ...
הכל
הנגיעות
ההצלפות
החדירות לכל מקום האפשרי
המבטים
הנשימות
מילים
גניחות
הגוף עדיין בתשוקה ...
המוח מנסה להעביר את כל זה לנייר ...
אין. אי אפשר פשוט
כל זה היה
כל זה יהיה שוב פעם
ושוב
ושוב
שובע מדהים לכולם ...