מים קרים הרגיעו את ישבנה וגבה הבוערים, כשפקחה את עיניה אדונה היה לידה וטיפל בה, עם המון רוך ואהבה הוא מרח עליה משכה שהרגיע את החתכים העמוקים, שם סדין רטוב וסיבב אותה בעדינות
- היית ילדה טובה ... אני גאה בך, - הוא נישק אותה, - עכשיו אנו נדבר על החלק השני של הערב שלנו.....
- יש עוד....?
- כמובן מתוקה שלי .... כמובן.... כפי שאת זוכרת עוד מתחילת היחסים שלנו אני קבעתי את האופן היחסים
- נכון אדוני ....
- שתקי. הסברתי לך גם אז ואחזור על זה שוב עכשיו. את לא יכולה להכיל אותי בשום חור שלך ובגלל שרציתי קודם כל להרגיל אותך לכאב אז נתתי לך חופש בתחום הזה ..... היום אני רוצה להתחיל להרחיב אותך בשבילי, - עיניה נפתחו והיא אפילו התרוממה למרות הכאב שזה גרם לה
- אבל אדוני... אתה מרחיב אותי כבר כמה זמן עם הויברטורים ופלגים, - היא זכרה את הקלי המפחיד שלו שראית ממש פעמים ספורים במהלך הקשר שלהם, הוא היה ענק, וכאילו זה לא היה מספיק הוא היה גם עבה בצורה מפחידה
- זה לא מספיק כל הדברים האלה זה שטויות, היום את תתחילי ללמוד
- כן אדוני
- מה שלא יקרה את חייבת לזכור דבר מאוד חשוב. את שלי ורק שלי, אני אוהב אותך וגאה בך וכל מה שיקרה היום זה רק ההכנה לקראתי ...
- כן אדוני, - בראש שלה היא כבר הריצה כמה וכמה וריאציות של מה שהולך לקרות
אבל כשהדלת נפתחה והיא ראית שני גברים ענקיים היא התכווצה בפנים שני כושים הסתכלו עליה עם מבטים מלאים בתאווה חייתית
- תכירי יקירתי, זה שני הגברים שהצליפו בך מקודם ...... עכשיו הם הולכים לעזור לי להרחיב אותך ...
- אדוני....
- כן?
- אני לא בטוחה שאוכל ... לא הייתי אף פעם עם שניים.... אדוני... בבקשה ....
- אל תדאגי אני אהיה איתך לאורך כל הדרך וגם יש לך את המילת בטחון אני לא מצפה ממך להיות מסוגלת על ההתחלה לעשות את הכל, זה בסדר ...
- כן אדוני
היא שכבה מאחור, עצמה את עיניה וניסתה להסדיר את הנשימה
אדונה ליטף אותה, והיא נרגעה מתחת למגע ידיו ...
בינתיים
שני הגברים התקרבו אליהם, והתחילו בעבודתם ... הם הרימו אותה העבירו אותה למתקן אחר, ידיה נקשרו מאחורי ראשה, הרימו את רגליה וקשרו אותה לעמודים בצדדים של המתקן ככה שהיא הייתה פתוחה לגמרי וללא יכולת לזוז, אדונה הסיר ממנה את הקולר והידק על צווארה קולר של המתקן. הפלאג היה עדיין בישבנה, וכשאחד הגברים ירד על ארבע והתחיל לרדת לה, אדונה שוב פעם הדליק אותו, הגבר השני נעמד מאחוריה עם נר דולק בכל יד. היא עצמה את עיניה מתמסרת לתחושה הנעימה של הלשון שלו... עם הזמן היא התחילה שוב להרגיש את החום מצטבר בבטן התחתונה ... להבות נשפכו על שדיה ובטנה החשופים היא ניסתה לברוח מהם אבל לא הייתה לה אפשרות למעט אולי כמה סנטימטרים מרחב .... ברגע שהתרגלה קצת לכאב העדין של השעווה שוב פעם התחילה להרגיש את הלשון המיומנת של הבחור שהיה בין רגליה, גופה נרגע והתחיל ליהנות מתחושות הנעימות .... אבל אדונה לא נתן לה עדיין רשות לגמור היא חיפשה את התשובה בתוך עיניו אבל הם היו כמו קיר עכשיו שום הבעה על הפנים שאהבה כל כך, מיואשת היא שוב פעם עצמה את עיניים רק שהפעם זה בשביל להחזיק את עצמה ולא לגמור לפני שיתן לה את רשותו.... היא לא שמע את הצלפה שנחתה על השדיים שלה רק הרגישה את הקצה השוט חותך את בשרה, זעקת כאב נחסמה עם הלשון של אדונה עם נשיקה פראית ותאוונית שלו .... הצלפות החלו לטייל על הידיים שלה ושוב פעם שדיים.... מרוב התחושות שהציפו אתה היא לא ידע מה לקבל מה להרגיש כאב והנאה התערבבו במחול חושים מטריף .... היא הייתה על סף היכולת שלה להחזיק את עצמה ....
- אני סופר אחורה באפס את גומרת
- תודה אדוני, תודה, תודה ... – שפתיה המשיכו לזוז בתפילה חירשת
יד שלו החליפה את הבחור והתחילה לעסות את דגדגן הנפוח שלה
לפתע הוא אמר בלי לספור
- אפס !
אורגזמה מטורפת הסתערה על גופה צעקה חייתית נקרעה מגרונה, היא כבר לא הייתה בת אדם האינסטינקטים הבסיסיים שלה השתלטו עליה, עיניים התגלגלו מאחור, גופה רעד היא לא יכלה להסדיר את הנשימה .... באותו רגע אדונה הכניס לה את הקלי שלו לתוך החור שלה אבל עם כל זה הוא הצליח להכניס רק את הראש הבחור שעמד באחורי ראשה תפס את הפטמות שלה ולמחץ אותם מנסה להעביר את הכאב שלה למקום אחר הבטן שלה התרוממה, אזיקים איימו לחתוך את בשרה והגבר הפנוי מיהר ללחוץ לה עליה לפני שתזיק לעצמה. הוא הרגיש את התנגדות של הקירות הוגינה שלה, אבל לא היה להם שום סיכוי כנגד עוצמה שלו לאט הם התחילו לוותר לו והוא שוב פעם הרגשה של פתיחת החור החדש כמעט גרמה לו לגמור ... הוא עצר ... מסתכל על השפחה הכנוע שלו כמעט ללא הכרה והחליט שזה מספיק להיום. הוציא בעדינות את הזין שלו ונתן לה לנוח כמה דקות והתחיל לאונן ליד הפנים שלה
היא פקחה את עיניה ומיד פתחה את הפה שלה זרם אדיר שטף את פניה את מה שהגיע לפה היא בלע בהנאה .....
- תודה אדוני, - היא לחשה לו ונפלה אחורה ....
המשך יבוא .....
לפני 17 שנים. 18 במרץ 2007 בשעה 18:38