על הגבע הירוקה עם פרחים אדומים משכרים
שוכבת לי ברוגע, שלווה עוטפת אותי
עוצמת עיניים על הלא נודע לי – חלום
חלום חדש תמיד מפתיע בסוף
על הגבע הירוקה בשיכרון הפרחים שם עטופה
רואה אותך, או מתקרב או מתרחק ....
אין להבין זו מציאות או רק חלום?
אתה כל כך אציל כל כך יפה
הקרן הזוהרת בשמש של היום
ובשעות הלילה תהיי מגדל האור
חד קרן מכושף הגעת עד לכאן
רק בשבילי, רק בשביל הדרך ארוכה
שנעשה ביחד, אל הארץ של כישוף
של פאיות, גמדים, וסוסים עם קרן כמו שלך
לשם בפעם המאה שוב תיקח אותי
משם בפעם המאה שוב רק ארצה לברוח
ושוב אמצאה את הפריצה
ושוב תבוא לקחת
ושוב ושוב ...
וככה בתוך המעגל של הכישוף
חיים אנחנו מקושרים בחוט הלא נראה
מקושרים עוד מהלידה וכנראה שעד המוות
אתה הסוס הכי יפה שלי לבן עם כתם של כוכב שחור
בדיוק בין האוזניים הקשובות
עיניים השחורות שמבינות הכל
ויש בהם גם אש של אושר וגם עצב של פרידה
אני ילדה פשוטה שבאה לחלום על הגבע
אתה תיקח אותי איתך אל המסע שלנו משותף
בין עולמות ובין זמנים שונים
בין אגדות וסיפורים של פעם
אנחנו מגעים אל ארץ – אגדה
היא רק קיימת בשבילנו,
רק לאותם היחידים שעדיין
לא איבדו תקווה שאגדות הם קיימות
איפה שהו בעולם אחר בתוך העולם שלנו
עולם של טכניקה והקרירות
עולם שמחכה לפרוץ באהבה
הוא מחכה יותר מידי אולי ....
היגיע זמן כבר לעזרה ...........
האלפים מתוקים בני אלפי שנים
הגמדים האדומי פנים
בנות ים השובבות
דריאדות מפחידות
הם כולם מחכים רק לי ...
ושוב הסיפורים על העולם שלי
ליד המדורה, וכולם מקשיבים
וכולם כבר רוצים לבוא
הם רוצים שוב פעם להיות ביחד
הבני אדם והם בנים והבנות של חלומות שלנו
מתי נקראה להם לבוא?
מתי כבר נקבל עובדה – הם קיימים
רק תאמינו קצת
באהבה
באגדה
בטוב
במכושף
והחיים היו הרבה יותר טובים
הרבה יותר פשוטים
כי אהבה ואגדה
תמיד הם מנצחים
את הקרירות ואדישות
תמיד .......
לפני 17 שנים. 21 במרץ 2007 בשעה 16:23