משהו ישן
שכתבתי מזמן אבל בהחלט מתאים למצב רוחי הבוקר
בואי אחרי כנוע שלי
ועם השפחה נאמנה שלי
על ההר הצבעוני
נעלה בביטחון
אקח אותך מעל תהום
ולא תראי ת'קרקע
אימה שלך היא מיותרת
רק מזינה אותי יותר
ומהגשם של אבק עדין
וגם מהסביבה
אשמור אותך
בכל הכוח של שרירים והכנפיים
אל דאגה את לא תפלי
ועל ההר בזוהר הלבן
על האפר ללא רבב
אצרוב בך חותם משלי
האם ידעת עד כמה הוא קטן
השקר אנושי
הרחמנות ארצית הזו
שאת קוראת לו תאוות טירוף?
כשהרוח יירגע לו
את מכושפת באמצעותי
תרצי רק לעלות למעלה רק למעלה
לתוך שמיים הקסומים
וכן אקח אותך איתי
אקח אותך לשם
שם את תראי כדור הארץ
כי כוכב
כוכב – כדור הארץ
ושתהיי קפוא מהמראה
תראי שם עולמות החדשים
הם יצירת משחק שלי
כולך רועדת מהפחד
את תלחשי לי
תעזוב....
אני רק אחייך
אפרוס כנפיים
לכי.......
ואם חיוך האלוהי
את נהרסת בטיסה
את שם נופלת
אבן טובעני
לתוך הריק זוהר .......
אני .... רק מחייך אני .....
לפני 17 שנים. 22 ביוני 2007 בשעה 9:21