סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הסיפור שאינו נגמר

הסיפור(ים) שלי
לפני 4 שנים. 26 במאי 2020 בשעה 17:47

לפעמים אני כותבת דווקא לנשים

לפעמים אני כותבת לשולטים מדומיינים

לפעמים אני כותבת לאנשים הכי קרובים

כי עייפתי להסתיר את עצמי מאהובים

לפעמים אני מחפשת לספר עצמי לזר

לקבל מושג על מה נכון ומה מותר

ולרוב אני כותבת במיוחד בשבילך

מספרת דרך סיפורים וחרוזים את המילים שלא יוצאות כשאני מולך

 

 

 


אבל האמת היא שבשקט, בלי שיודעים

אני כותבת לעצמי על האני שקברתי עד היום עמוק בפנים

 

 

 

spankindan​(שולט){Pitzki } - חוה האלמותית אומרת את זה...יפה יותר. קבלי בלינק :)


לפני 4 שנים
נחלה​(נשלטת) - מקסים, תודה
לפני 4 שנים
spankindan​(שולט){Pitzki } - ועוד מילה על דויד ויהונתן. זו לא את, הרבה אנשים סוברים שהציטטה הזו מקינת דויד, מוכיחה על קשר רומנטי בין השניים.
אני, שמת על סיפורי תנך וחפרתי וגם הרצאתי לא מעט דווקא על דויד ושאול, חושב שזה ממש הזוי.
דויד היה אוזורפטור ממוקד מטרה. ביבוש שלנו ילד על ידו. הוא עשה כל דבר אפשרי שבית דויד יזכר לעולם
וגם הצליח.
לפני 4 שנים
נחלה​(נשלטת) - כחוקרת אני קוראת את הדברים קצת אחרת. הדמות של דוד עצמו לא מעניינת, אם בכלל הייתה. מעניין מה רצו שנזכור ממנה ולמה. התעמולה להעלת השם של בית דוד לא נעשתה על ידו, אלא על ידי הסופר המקראי.
אבל אולי זאת רק אני שרואה ציניות ואינטרסים פוליטיים בכל פינה.. וכנראה זה לא המקום לדיון הזה למרות שמעניין מאוד
לפני 4 שנים
spankindan​(שולט){Pitzki } - למה לא, אם זה מעניין, על זה דנים.
והדמות מאוד מעניינת יותר מאם היה או לא היה ואם היה מה בדיוק היה.
הדמות שהשפיעה על עמנו היא הדמות שמופיאה במקרא. ואם את חוקרת, אפנה אות לתחילת מאמרו "משה" של אחד העם...ואשמח להמשיך ולדבר איתך, כאן או עדיף אפילך במקומות אחרים (נדמה לי שבאחד הפוסטים רשמתי דרך לתקשורת)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י