הסיפור שאינו נגמר

אני מקנאה לו

עוד לא קרה דבר ואני כבר מקנאה

יש משהו טוב בקנאה?

היא מספרת לנו מה חשוב

היא מלמדת אותנו להעריך את מי שנמצא

אבל היא שורפת מבפנים

מכאיבה

אז חשבתי שאולי זה עניין של החלטה

שהאש לא חייבת לכלה אותך

כי היא נמצאת שם

על זה אין לי שליטה

אבל היא לא חייבת לשרוף אותי

אני מקווה

אולי היא יכולה פשוט לבעור

להאיר מבפנים את הקרבה

וכמו מול הסנה

אשיל נעליי לפניה

וארכין את ראשי

כאומרת תודה

על שיש לי הזכות לאהוב אותך

והזכות לקנא לך

או לפחות ככה אספר לך..

ובלב אשיר לי זמר של "ניגון עתיק".. הרי גם שם היא כמו אש, הקנאה..