הסיפור שאינו נגמר

"הוא מדהים", היא מספרת לכולם בהתלהבות
"פשוט שולט מושלם"
"הוא יודע בדיוק איך לגעת בי, מה לומר לי
והכל אצלו מתוכנן ומחושב" .
"הוא כל כך חכם.
וכשאני טועה הוא מעניש אותי כדי שאלמד
אבל בשבילי
הוא כמעט לא עושה דבר לעצמו. הכל בשבילי."

ואני יושבת שם ובוהה בה כלא מאמינה.
ברצינות? היא באמת שכחה מכל הפעמים שמצאתי אותה בוכה?
היא שכחה כמה הוא מבקש רק לעצמו ומתעלם ממנה?
איך הוא טועה ומאשים אותה?
שיהיה.. אני חושבת לעצמי. למה להרוס סיפור טוב עם העובדות.
וכשהיא ממשיכה, ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה לעצור את העיניים מלהתגלגל,
וכשמרוב מאמץ לא להגיב יוצא לי מין אנחת ייאוש קטנה, וכל המבטים מופנים אליי בשאלה,
אז אני מחייכת אליהם ומנסה להחליף נושא..
"אז בחירות אה.."
"כן", היא עונה לי. "למרות שזה מיותר נורא."
"הרי לא יהיה לנו עוד ראש ממשלה כמו ביבי
הוא מדהים.."