לפני 19 שנים. 31 במאי 2005 בשעה 21:21
אני שומע שוב בין טפטוף השעווה,
את טרייסי שמה בלוז ישן ברדיודנג'ן.
רביעייה של דומיות מסשנת אותי בפרטי,
מעבירה בי שוב אותן צמרמורות עונג ידועות.
אבל אני לא סאב ואל תבכי לי ילדה,
אבל אני לא סאב ואל תבכי ילדה.
אני מוסיף לרדת מוסיף במדרון החלקלק,
משקר בדרך את כל מי שמואיל לשמוע.
מעלי ציפורים דואות חופשיות,
והרוח במרחבים כמו קוראת "נוכל".
אבל אני לא סאב ואל תבכי לי ילדה,
אבל אני לא סאב ואל תבכי לי ילדה.
אהבתי רגעי זיכרונות וגעגועים טרופים
על שולחן העבודה פרק מבלוג של "ללא גבולות"
כאבן שאין לה הופכין,
כי אני הוא חרמן המחופש לסאב,
לובש דברים שקונים ב-GAP,
אז בכי לי מלכה על רגעי הבדידות,
ובכי לי מלכה על הציפיות על השנים,
ובכי על שני פלחי ישבן אהובים ורחוקים