|
|
|
דבר ראשון, אני רוצה לאכזב את מעריצי הנאמנים: אין לי שום דבר חדש להגיד לכם. נכנסתי לכאן אחרי יובלות וראיתי שבדיוק שנה עברה מאז הפעם האחרונה שכיערתי את המרחב הציבורי בטינופת שלי; החלטתי שאין מנוס מלהרעיל קצת את האווירה כדי ששונאי הרבים לא יחשבו שהשתתקתי סופית ויהיה להם טוב. אז ממרומי הקומה ה-16 במגדלי המאה בסיאטל, אני שולח למוקירי זכרי דרישת שלום מצלצלת, ולשונאי - שתחנקו מהקנאה, אמן.
נראה לכם עוד 9 חודשים -
קב"ק
עת השתחררתי הרופאים המליצו לי להתרחק מפרופילים מסוימים. זה באמת היה עושה לי טוב לראות מטוס גדול מתרסק על הראש של כל הפוסטמות פה.
מלכה השפחה לא אוהבת גברים
שמשאירים לה הודעות או שולחים לה מסרים
איך אני יודע שהיא לא רוצה פניות?
זה כתוב לה בפרופיל באותיות ענקיות
ולא, זה לא נראה לה קצת מוזר לכתוב את השטויות
בכרטיס שהיא פתחה באתר הכרויות
אז מי יגיד לי מי ידע
מי יפתור את החידה
למה מלכה מתעצבנת כשבחורים אותה רוצים
זה לא קשה זה דווקא קל
להבין את הבלבול שחל
כי זה אף פעם לא קורה לה בחיים האמיתיים
ולמה הם פונים בכלל - באמת שלא ברור העסק
לבחורה שאם אולי הייתה קצת סקסית
היה אפשר לקרוא לה שס"ק
במסגרת הדכאון העמוק שתקף אותי על הצנזורה הפוליטית הקשה שהוטלה, כנראה, על עבודתי, החלטתי לבדוק את עצמי. היתכן שהחומר שלי באמת לא מספיק טוב לרף הגבוה שהוצב במדור השירה? אחרי עיון בנושא ובדיקה מעמיקה, אני יכול לחזור אליכם עם תשובה מוסמכת: לא רק שהרף אינו בלתי אפשרי, אלא שתנוח דעתכם - כל אחד שאין לו בעייה מוסרית קשה עם זה (לי יש) יכול תוך 5 דקות לכתוב משהו שגם אם לא יתקבל למגזין, יראה כאילו הוא הגיע משם.
נו, למה אתם מחכים? התהילה היא פה מעבר לפינה.
החומרים הדרושים
עיתון יומי
5 דקות פנויות
מאחר שמדובר בשירה אין שום צורך במילון חריזה, ומאחר שמדובר במגזין שלנו, הרי שאין גם צורך בשום כשרון מיוחד.
ניגש למלאכה: צריך רק להציץ בתקציר השירים בדף הראשי של המדור כדי לראות שמי שמחליט דברים כאלה, החליט כנראה שקשר הגיוני בין השורות רק מוריד מערכו הספרותי של השיר. עם זאת, בתוך כל שורה צריך להיות קשר בין המלים, כי חייבת להיות איזושהי מראית עין כלשהי של סדר (ההבדל בין להשתין בבריכה ולהשתין מהמקפצה) שלא כל אחד יתחיל לחשוב לנו שהוא ביאליק. אני כבר רואה את חלקכם קמים ללכת - למי יש כח לחבר עכשיו 4-5 משפטים, ועוד עם קשר הגיוני בין המלים? אנחנו אנשים עסוקים! אך אל דאגה, אני מבין לליבכם, קורא אותכם, ויש לי פתרונות:
א. המשפט יכול להיות כמה ארוך (או מה שיותר סביר, קצר) שתרצו. הגבול המינימלי לעניין הזה הוצב לנו ע"י המתמטיקה - מלה אחת,
אחרת זה סתם נראה כמו רווח כפול, וחבל.
ב. מישהו כבר עשה בשבילכם את כל העבודה! זוכרים את העיתון? זוהי שעתו הגדולה. פתחו אותו. המדור המועדף עלי לצורך זה הוא מכתבי הקוראים ותכף תבינו גם למה. משום מה, אנשים פשוטים מהרחוב כותבים בצורה שהיא יותר דומה למה שאנחנו מנסים לייצר מאשר אנשים שהכתיבה היא מקצועם. וחוץ מזה יש שם כותרת על כל 7-8 שורות, ואין לי כח להתאמץ לקרוא את הפונט הקטן של העיתון בשביל העניין שלנו.
נניח שאנחנו מסתכלים בעיתון שאני מסתכל בו, ואז כותרות המכתבים הן: "רצח הוא רצח הוא רצח" "העלילה חייבת להימשך" "מיהו לא ממלכתי" ו-"למה התכוון השר". אם סתם נשים אותם זה אחר זה, התוצאה שתתקבל, אפס, לא תראה ממש כמו שיר. זה יכול לעבור פה, אבל למה להסתכן? אני עומד לגלות לכם את הסוד השמור ביותר של כתיבת השירה מבחינתי - מוכנים? קחו את המשפטים,ותעשו מהם סיסמת גיוס.
דוגמה: "רצח הוא רצח הוא רצח" הופך ל"רצח רצח" התמציתי. "העלילה חייבת להימשך" נהיה "העלילה נמשכת" הענייני יותר, "מיהו לא ממלכתי" יהיה "מיהו ממלכתי", או אולי "מי ממלכתי" ועם האחרון המצריך מעט יותר דמיון, נעשה אסוסיאציות חופשיות - נניח שהיינו צריכים לחשוב על סיסמת גיוס מוצלחת שקשורה אליו - "כוונת השר", "שר הטבעות", "אחריות מיניסטריאלית" ו"כוונת מכוון" כולן אפשריות. נראה מה יעבוד בהמשך. זאת גם ההדמנות שלכם לנסות להכניס משהו בדסמי, בשביל שהכל יראה קשור איכשהו.
עכשיו מגיע החלק האחרון, והכי כיפי - זוכרים בגן ששיחקתם בדבק? יופי, אז קדימה ילדים, להדביק. כל שנותר אח"כ הוא לתת למישמש הזה כותרת (למי שכבר ממש אין כח להתאמץ, שישתמש בסיסמת גיוס אמיתית - הסיסמה שלו למשל). על המלה האחרונה כמעט תמיד כדאי לחזור פעמיים או שלוש בשביל שיכנס, בשביל האפקט, ובשביל שימלא נפח. אם רוצים ממש פגז, אפשר גם לחרוג מן הכלל שהוצג קודם ולדאוג שהמלה האחרונה תחרוז. קבלו בבקשה את השיר הראשון שלכם במגזין:
ידיעת הארץ / ק. בן-קיפוד
רצח רצח
העלילה נמשכת
מיהי מלכתי
שרת הטבעות
שרטה את פי-הטבעות
סימן לבאות
בכוונת מכוון
מכוון
מכוון
יפה נורא, נכון?
עד כאן השיעור להיום, מקווה שנהנתם ויותר מזה, שלמדתם משהו. אני חייב לרוץ, אבל אני אשמח לדעת איך הולך, ולעזור אם אפשר (אספקת סיסמאות גיוס לבנות שתורתן אמונתן).
צ'או,
ק.
אוסף שירים שנפסלו לפרסום במגזין (בצדק?). אז אני מביא אותם כאן, ומי שיכול למצוץ לי יודע/ת בדיוק למי אני מתכוון וגו'.
הילד דן הלך לגן
הוא אכל שם מעדן
שהכינה הילדה לילך
ממשהו שמצאה בפח
בערב דן הבייתה חזר
לאמא אמר שהוא מרגיש מוזר
ואחר-כך נפטר
זהו הסיפור המוזר והמדהים
על אמצעי למניעת הריונות לא-רצויים
שפעל באיחור של חמש שנים
אהבתי קצת חומוס / וגם צ'יפס, וסלט / אבל דברים שאהבתי יותר מאנאלי / יש מאד מעט
בטיול השנתי היו סקס ואלימות, סמים ואלכוהול בקוקטייל
וגם כל שכבת י' ששכבה עם יעל
ואחר-כך כמובן ההורים תבעו את המנהל
כי הוא ביקש מהם להשתתף בעלות הכניסה למוזיאון ישראל
ירדתי לך כשהיית במחזור /
ליקקתי אותך מלפנים ומאחור /
אבל אני לא מתכוון לטעום לעצמי את השפיך /
ושום דבר לא יעזור
תעוט
הרבה יותר מפריע לי
שאביב גפן חושב שהוא יכול לשיר
משהבסיסט שלו חושב
שאינוס קטינות זה לגיטימי גם מחוץ לחיל-אויר
יש מסיבה אמרו לי, תבוא. אני גר בב"ש ולא מקבל החזרי נסיעות מהכלוב, אמרתי.
יום רביעי אמרו. מצויין אמרתי, במיוחד לאור העובדה שיום חמישי הוא יום חול, כך שאני לא באמת צריך לדאוג למקום לינה – עם סיום המסיבה אני יכול לצאת מהמועדון, להיכנס לאוטו ולנסוע ישר דרומה, לעבודה.
יהיו כוסיות. יופי; גם פה באוניברסיטה יש, אין למרכז מונופול על העניין הזה.
בפעמים הקודמות היה סקס חופשי - בשרותים, בארונות ועל התקרה אמרו. אהה אמרתי.
אז אני רשום.
לי זה לא אכפת
אם שמך הוא מעוות
או אם הוא נשמע
כמו שם של בחורה
את פרק קל בספר
וזה עושה אותך בסדר
רוצה עוד שאלות
על נגעים בפות
זיבה - זה לא כואב זה רק אדום
זיבה - את עושה גלים של חום
זיבה - ראשונית עד שלישונית
זיבה - קונגניטלית/הריונית
את מנפחת את הלימפה
מגדילה כבד וטחול
למלפורמציה עוברית
הסיכון נהיה גדול
קרוסראקטיביות עם לופוס
ודרקפילד חיובי
את הכל אני אשכח אחרי יום חמישי
זיבה - את חוצה את השליה
זיבה - FTA בעלייה
זיבה - לא לשתות מהעטין
זיבה - צריך לתת פניצילין
כמובן שהמדובר בסיפיליס ולא בזיבה. חופש אומנותי.
רופא, עיניי
ראו שנים
ומצעד של פחדים
ואני עדיין לא מבין
באדיקות דתית נורא
הבטתי בטוב וגם ברע
עכשיו עזור לי אם תוכל
רופא עיניים
האם כל זה היה כדאי
האם טעיתי
ופקחתי אותן יותר מדי
חוויות רבות צברתי כבר
ובכל רגע שעבר
תמיד קיוויתי
להקיץ מן החלום
לאנשים יכול להיות קשה
זה לא עניין אותי עד ש
הרגשתי
שמאוחר מכפי שזה נדמה
רופא עיניים
אמור לי מה אתה רואה
אחיי על הברכיים
תגיד, איחרתי כנראה?
רופא עיניים
איני רואה את השמים
שכר לימוד בלי הנחות
על שלמדתי לא לבכות?
רופא עיניים,
רופא
עיניי
רופא עיניים,
תציל אותי
אולי?
טוב, אז זה ממש לא קשור ל-BDSM. 'צטערת.
אני שומע שוב בין טפטוף השעווה,
את טרייסי שמה בלוז ישן ברדיודנג'ן.
רביעייה של דומיות מסשנת אותי בפרטי,
מעבירה בי שוב אותן צמרמורות עונג ידועות.
אבל אני לא סאב ואל תבכי לי ילדה,
אבל אני לא סאב ואל תבכי ילדה.
אני מוסיף לרדת מוסיף במדרון החלקלק,
משקר בדרך את כל מי שמואיל לשמוע.
מעלי ציפורים דואות חופשיות,
והרוח במרחבים כמו קוראת "נוכל".
אבל אני לא סאב ואל תבכי לי ילדה,
אבל אני לא סאב ואל תבכי לי ילדה.
אהבתי רגעי זיכרונות וגעגועים טרופים
על שולחן העבודה פרק מבלוג של "ללא גבולות"
כאבן שאין לה הופכין,
כי אני הוא חרמן המחופש לסאב,
לובש דברים שקונים ב-GAP,
אז בכי לי מלכה על רגעי הבדידות,
ובכי לי מלכה על הציפיות על השנים,
ובכי על שני פלחי ישבן אהובים ורחוקים
ללכת לישון ל-3 שעות
ו-20 פעם להתעורר בגלל דפקטית שלא סובלת שנוגעים בה בלילות
לאחר ללימודים, ובסוף להגיע
עייף, רעב, לא מגולח ומזיע
לדבר עם הדפרית שעות בטל' ולדפוק עוד את הלימודים
THESE ARE A FEW OF MY FAVORITE THINGS
פוסט ראשון, מזל טוב.
טוב, קצת רקע הכרחי: מאז חווית השליטה הראשונה שלי, עם המתוקה-מתוקה שדאגה לי אז, אני מחפש - בחיים, באתר, ומתחת לאדמה (מילולית) - ולא מוצא מישהי שתגרה לי את המרכזים של הסאביות במח. אולי זה בגלל שאני לא ממש מנוסה, ולכן אני לא יודע מה אני בדיוק רוצה - אבל אני כן יודע מה הכיוון הכללי, וזה כנראה *לא* מישהי שתפיסת הדומיות שלה זה להרביץ לי עם אלת בייסבול עד אובדן חושים (מצדה) ואובדן הכרה (מצידי). קשקשתי פה עם כמה מקומיות: חמודות יותר, חמודות פחות; פסיכיות יותר, שפויות פחות. בינתיים אני עדיין מחפש וכמה למה שטעמתי וידעתי ואין עוד.
