בכל פעם שאני נשכבת במיטה לישון יש לי מין טקס קטן,
מסדרת בפינת המיטה בערימה את האייפד, הספר והפלאפון שלי, מחברת את מפזר החום ומניחה לידי על המיטה, דוחפת כרית בין שתי הרגליים כשאני בתנוחת עובר (מומלץ מאוד לשמירה על הגב) ומתכסה בפוך המפנק.
בזמן שאני קוראת ספר או משחקת בפלאפון אני מרימה רגל אחת ויוצרת מין אוהל קטן בדיוק מול מפזר החום, שוכבת ככה כמה דקות כשכל החום נאגר ונשמר מתחת לשמיכה, עוטף את כולי, מכוון היישר בין הרגליים שלי והחום נאגר מאחורי הגב ביני ובין השמיכה.
זה לא כי קר לי, אני גם ישנה ערומה לרוב, זה כי ככה התרגלתי וככה אוטומטית קורה כל לילה (אל דאגה... בשלב מסויים מכבה את מפזר החום לפני שנרדמת. קרה לי רק פעמיים שנרדמתי ככה אבל למזלי לא קרה כלום....)
לקח לי זמן אבל הבנתי למה אני עושה את זה.
אני מתגעגעת לחום גוף, מתגעגעת להרגשה החמימה כשמתכרבלים עם גוף נוסף מתחת לשמיכה. מתגעגעת להרגיש גבר עוטף אותי ונצמד לי לגב, שולח יד ומחמם אותי בין הרגליים. מתגעגעת להירדם בחמימות אין סופית שחודרת לי פנימה לעצמות.
שאלוהים יברך את ממציא מפזר החום, אולי החשמל יקר אבל ההרגשה יקרה מפז.