אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

חוויות, זכרונות וסתם הגיגים שנאספו לאורך השנים בטיולים שונים בעולם.
לפני 4 שנים. 14 באפריל 2020 בשעה 16:42

לאחר חודשיים מהנים במיוחד הוחלט שקופצים בקטנה לחודש בנפאל, צריך לסמן וי על כמה דברים ברגיל ; אנה פורנה, באנג'י ורפטינג.

את הבאנג'י לא עשיתי, פחד מגבהים ונפילות. שילמתי ונסעתי 6 שעות כדי להגיע לגשר תלוי בין שני הרים בגובה 150 מטר, הסתכלתי למטה מהגשר ואמרתי תודה רבה. ישבתי כמה שעות בצד בזמן שהסתכלתי על כל השאר קופצים.

עד היום אני שלמה עם ההחלטה הזאת, כנראה שהייתי חוטפת דום לב בדרך למטה.

את האנא פורנה גם לא עשיתי, למרות שהתאבזרנו בשלל קופסאות שימורים, אישור מעבר שעלה 2000 רופי ומטהרי מים חטפתי דלקת גרון קשה. בדיעבד זו כנראה הייתה מתנה מלמעלה כי לא בטוחה שהייתי שורדת את זה.

אבל על הראפטינג כמובן לא יכולתי לוותר!

יצאנו קבוצה של ישראלים יחד עם מלא תיירים ומדריכים נפאלים, לא הכרתי את חברי הקבוצה לפני אבל כשאתה בטיול מספיק לילה או שניים יחד ואתם כבר החברים הכי טובים, וככה יצאנו ל3 ימים בטבע, ישנים באוהלים, משתינים בין העצים (או במים... הרבה יותר כיף) ובכל לילה יושבים ומעשנים מסביב למדורה. היה מדהים.

אחד המדריכים היה גרסא צעירה בשנה מהאקס שעזב אותי קצת לפני הטיול, היה לו שיער ארוך וגוף חלק וחטוב בדיוק כמו שאני אוהבת, הוא לא ידע כמעט אנגלית אבל זה לא הפריע לנו לתקשר. 

באחד הראפידים היותר מפחידים הסירה שלנו התהפכה, זה לא היה מכוון פשוט איבדנו לגמרי שליטה על הסירה, ואני מצאתי את עצמי תקועה מתחת לסירה, מנסה לשחות מעלה אבל מרגישה שמשהו חוסם אותי. אלו היו עשרים השניות בין המפחידות בחיי בהן הרגשתי איך אני הופכת לסטטיסטיקה ומודה לביטוח המאוד יקר שעשיתי לפני. אולי חיליק בכל זאת יצטרף לחפש ולתפוס אותי.

 

כמה שניות אחרי שחשבתי שאני מאבדת את ההכרה פתאום יד משכה אותי, זה היה המדריך החתיך. הוא משך אותי והצמיד אותי לקאנו שלו, איתו הוא אמור לחלץ כל מי שנופל בדרך. נצמדתי לקאנו הזה כמו אוויר לנשימה, תרתי משמע. בעשר דקות הבאות הוא המשיך לחתור ואני המשכתי להיצמד אליו, כאילו מאבדת אחיזה ובגלל זה צריכה להיצמד אליו חזק יותר. באותו ערב כשכולם כבר היו גמורים מעייפות ומסטולים לגמרי התפזרנו לאוהלים. המדריכים ישבו בצד מסביב למדורה שלהם ולא התערבבו איתנו אבל אני ידעתי כל הזמן להסתכל כדי לשים לב מתי המדריך החתיכי והגיבור שלי יתרחק מהשאר. 

פתאום ראיתי שהוא קם ומתרחק מהחבורה, כנראה הולך למצוא פינה להשתין ביער.ידעתי שזו ההזדמנות כנראה היחידה כי מחר חוזרים לפוקרה.

קמתי מהר מהפינה שמצאתי לי ליד האוהל שלי ושל בחור אקראי והלכתי אחריו, מקסימום אגיד שהיה לי פיפי....

בתוך היער פתאום ממש במקרה נפגשנו, חייכנו, אמרתי תודה באנגלית וניסיתי להגיד באנגלית קלוקלת (ככה אולי יבין) ובסימני ידיים תודה שהצלת את חיי, הוא חייך והסמיק וענה בנפאלית, כנראה שזו העבודה שלו והכל בסדר.

עברו כמה דקות והסטלה עזרה לי להיות אמיצה כי מצאתי את עצמי כורעת על הברכיים באמצע יער חשוך ומוצצת לו את הזין. 

היה קצת מוזר, בכל זאת זין לא נימול וזה, אבל הרגשתי בפנים שזו קצת נקמה באקס המטומטם והרבה מתנה לעצמי שהעזתי.

למזלי ידעתי להחביא קונדום בתוך החזיה כי כמה דקות אחרי כשאני נשענת על העץ הקרוב, שומרת על שתיקה כדי לא להעיר את האנשים באוהלים הוא זיין אותי בדוגי ואחרי זה בעמידה, 

הוא מלמל דברים בנפאלית ואני בעיקר גנחתי בעברית, הבדלי השפות לא הפריעו לאף אחד והוא המשיך לזיין אותי חזק כשהוא תופס לי את השיער ביד אחד ומחזיק אותי באגן ביד השנייה.

כשסיימנו וחזרתי לאוהל נשכבתי ליד הבחורצ'יק באוהל בשקט והלכתי לישון.

למחרת הכל היה כרגיל, המשכנו בסירה והמדריך החמוד המשיך בקאנו ליד, משתדל לא להסתכל עליי ולא ליצור קשר עין, אני השתדלתי לא ליפול שוב מהסירה.

בסך הכל הייתה חוויה נחמדה פלוס.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י