הגיגים דרומיים

השקט הזה,
מתפשט בחלל,
מוחשי עד מגע,
פיזי.

עד כדי,
ששומע את הלמות חזי,
את הדם העולה,
את איבריי,
את עצמי.

זה השקט,
של,
חדרי..ליבי.

אט
אט,
יורדת השבת,
ולו על פי יומה.

השקט,
מורגש מהרגיל,
מועקת חזה,
שמתחילה ל'היבנות',
בדד,
בידוד.

איתם אך,
מרגיש,
לבד.

"כתבתי למישהי מכתב,
מכתב אבוד בלי כתובת..".

כותב לך,
'כאן',
את שלא מאפשר לעצמי,
לכתוב אלייך.

יודע כי עוקבת/קוראת, אותי.

כותב את שלא מסוגל להוציא מפי,
את שחושש להביע בקול,
את שלא רוצה להוציא מתוכי.

היום,
סגרתי סופית מגירה,
בתוך ליבי,
הנמצא בחזי,
המסתתר תחת עורי.

מגירה,
שמונחת בה השנה האחרונה,
של חיי.

מגירה שבה שכנה,
אהבה גדולה
ואו
תקווה ענקית.

מגירה ששמרה
על שאיפה למה שהיה,
למה שאולי יכל להיות,
למה שאולי רציתי,
שיהא,
איתה.

מגירה שנשאה,
רצון לאהוב ולהיות.

מגירה שבה נשמרו,
תוצאות בדיקות,
לחלום שלא יתממש(איתי).

מגירה שאופסנו,
מסמכי גירושיי
ובקשה לפתיחת תיק,
מהמוסד שחשבתי שלא אדרוך בו יותר.

מגירה שבה,
נרקמו חלומות,
ונטוו מתכונים,
לאושר עתידי.

היום,
נעלתי המגירה הזו,
סופית.

הוצאתי המפתח,
ומסרתי לשליח,
שיזרוק זאת במקומי,
על מנת..
שלא אמצאנה שוב,
על מנת,
שתישאר סגורה, לעולם.

את המגירה הזו,
אראה רק בעיניי,
אראה רק את חיצוניותה,
כי את תוכה,
איני רוצה לראות עוד,
לעולם.

"את שפעם ניתן, לא ילקח לעולם",

את שנתתי,
מסרתי מאהבה,
עתה,
משחרר באהבה.

בתקוה כי תביני,
בתקוה כי תדעי,
שהולך,
על מנת לחזור,
נקי יותר,
טוב יותר,
שלם יותר,

הולך,
לחזר את חירותי

מתארגן למיטה,
לשנת צהריים,
לחלימת אמצע יום.

עייף,
אך יותר מכך,
רוצה להעביר את הזמן,
שירוץ,
שיחלוף,
שתגיע השעה:
לצאת,
להגיע,
להיות,
לחוות,
לנשום,
לגעת,
לטעת,
להריח,
להרגיש,
לטעום,
לחדור,
לחוש,
להתסכל,
להתבונן,
להקשיב,
להדגדג,
להתרגש,
להתפעם,

ממך.

רוצה,

רוצה מאוד,

רוצה עד בלי די,

להינמס לתוכך,

להתמוסס בך,

להתרכב בגופך,

להתעטף בעורך,

להתמגן בנפשך,

לנשום את נשיפתך,

להתנועע בקצב נשימתך,

לפעום אותך בקצבנו,

להיות שוב אחד באחת.

מחפש אחר,
האישה במסיכה.

רוצה לנשקה,
מבעד לחומה.

לבתק החייץ,
שיצרה.

לפלוש מבעד,
להגנה שבנתה.

עד אשר יקרה,
מלטף,
מרפרף,
על פני העוטף,
את ראשה.

"מה שפעם ניתן, לא ילקח לעולם..".

אל,

אל תצערי על:

מה שהיה,

על שיש,

על מה ש..

אולי יהא,

שאולי,

ורק אולי,

לא יקרה,

הן את ואני,

כה שונים, 

רחוקים.

אל תתחנני,

לעתיד שיבוא,

תפללי לקיים,

לעכשו.

מילותיי,

נבחרות בקפידה,

מוצאות בבקרה,

נאמרות במשורה,

כל מילה,

נשקלה בשבילך,

נמדדה עבורך,

נתפרה,

אלייך.

כותב לך,

את שחש כרגע,

את שעובר בראשי,

את שמרעיד את גופי,

את שמעיר את חלציי,

המחשבה על/ייך,

גורמת לי ..

לרצות את הטוב ביותר,

בשבילך.

לחשוב על מיליון דרכים/מילים,

להוכיח לך,

להכיר בשבילך,

את, עצמך.

גרמת לי,
לתהות,
לגעת,
לחפור,
להתבונן,
בתוכי.

מצאתי עצמי,
נוגע בי,
בעצמי,
בתוכי.

מזמן שלא חשתי כך,
מעוקצץ,
מרוגש,
מצפה,
עורג.

רוצה כבר,
לחוש בעורך,
להיות באורך,
לחדור אל תוכך,
באפי,
בלשוני,
באצבעותיי,
לפלוש אלייך,
להתפלש בך.

רוצה עוד,
ממה שהיה,
ממה שיש,
ממה שיהא.

לעיתים,
כל שנדרש,

נרות,
בגד,
ו..
אותך.

נוכחת.