הפעם אני רציני לחלוטין
היום הלכתי לקנות כמה קניות מאוחרות לבית ולילדים ונתקלתי באח ואחות בגילים של הילדים שלי מחפשים אוכל בפח אשפה שליד הבית שלי (סמוך למכולת ולחנות ירקות) ילדים מקסימים הילד בסביבות 8-9 והילדה 4-5 הילד שומר עליה כמו על אוצר דואג לה ומספר לה שהם ימצאו אוכל ויהיה להם יותר ונזהר שהיא לא תתקרב לכביש בעוד הוא בתוך הפח מחפש . קפאתי במקום עם צביטה בלב . ואני שומע את השיחה בינהם הילדה מתייחסת לאחיה כאל גיבור ומגיבה בחיוך לעידודים שלו .
אני מתקרב לפח קורא לילד לצאת ושואל אותו לשמו הוא אומר את שמו ושמו של אחותו ואני שואל למה הוא מחפש בפח
והוא עונה לי כי אבא שיכור ברחוב ואמא חולה ואין כסף לאוכל השבוע
(אני נוטה להאמין לילדים ולכן אני מאמין לו )
בקיצור לקחתי אותם לסופר וקניתי להם ב200 ש"ח אוכל לבית אוכל שהם אוהבים ודברים כמו קורנפלקס וחלב
מזלי שיש לי מעט השפעה ויצרתי קשר עם ע.סוציאלית שמכירה אותי וסיפרתי לה על המקרה
וממש עכשיוו קיבלתי ממנה טלפון שהילדים נמצאים אצל משפחה אומנת למשמורת וכי הם מרגישים טוב .(מקרה מדהים שהרווחה מצליחים לעבוד כל כך מהר) ושספרתי לאשתי על מה שקרה (כי חזרתי לקחת כ.אשראי) היא בכתה וישבה על הספה מחבקת את הילדים ואומרת להם שלא ידאגו שלעולם לא יצטרכו לחפש אוכל בפח אשפה. ואני למרות שאני לא מרוויח הרבה בכלל מרגיש בר מזל שאני יכול לתת לילדים שלי אוכל וגג ואפילו חוגים
יש כאלה שאין להם אף אחד מהדברים הללו
אני מתכוון לשמור קשר עם הילדים האלו הם נגעו בליבי ואנסה כמיטב יכולתי ואפשריותי לדאוג שיהיה להם טוב
טיפה בים אני יודע אבל עם כל אחד יאמץ טיפה אחת אולי נאסוף מספיק כדי ים שלם
לפני 18 שנים. 29 באוקטובר 2005 בשעה 22:30
