רגע מסשן

אתמול התשובה שקבלתי הייתה כן אבל גם באה התניה, משימה.

תמיד קשה לי להסתכל על עצמי בעיקר בסרטונים, אין לי בעיה להצטלם ותמיד אעשה כמה תמונות עד שאמצא את הזוית ואת הפוזיציה הנכונה לעיני. אבל בסרטונים זה שונה זה מה שיצא יצא ואין אפשרות להתחיל מחדש.

ההתניה ההיתה לגמור פעם ראשונה לראות  סרטון של שנינו ולגמורפעם שניה תוך כדי ופעם נוספת ושלישית אחרי הצפיה בו.

כמובן שקודם כל התרגשתי נורא מכמות הפעמים בעיקר אחרי ההפתעה שעשה לי לפני שיצא. אם זאת הבראטית החליטה שהיא לא רוצה, מה התניות?? ועוד כאלה קשות???? למה??? מה אני לא ילדה טובה??? המחשבות האלה גורשו באותה מהירות כשם שהגיעו. הן לא היו אמיתיות ובאו מהקושי שלי עם עצמי להסתכל על עצמי בלי עריכה בלי שאני תכננתי את הכל מראש ועשיתי כמה טייקים.

 הרגעתי את עצמי עם הגמירה הראשונה, לא הייתי צריכה בשבילה כלום והייתי עוד כל כך חרמנית מאהובי שהיא הגיעה בשניות. ואז נגשתי למשימה הקשה, החלשתי את הוויברטור שימשיך עדין ונעים והתחלתי לראות, בהתחלה הייתי מאוד ביקורתית כלפי עצמי, הבטן שלא מוחזקת, השמלה שהתרוממה וזה הציק לי מאוד. לאט לאט שחררתי את זה התמקדתי במה שקורה בסרטון באוהבי באיך הוא מסתכל עלי ומטפל בי, מסתכלת עלי על ההתמסרות על הכמיהה שיוצאת ממני לעוד ממנו. התחלתי לאהוב את מה שאני רואה את האהבה שעוטפת אותנו ואת התקשורת שלנו ללא מילים וללא היכולת שלי לראות אותו אז הגברתי את הוויברטור וגמרתי. 

לא חשבתי שאצליח להנות מזה עד כדי כך ואפילו פחדתי שלא אצליח את הגמירה הזאת ואצטרך להודיע לאהובי שנכשלתי. אבל אני שמחה שכן הצלחתי ובאופן מפתיע אפילו נהנתי ובאופן פחות מפתיע זה עשה אותי רעבה ממש לסשן. 

את הפעם השלישית המשכתי מול סרטונים נקיים של שולטים מגמירים נשלטות קשורות באתר אהוב. 

ולאחר כל הגמירות בצירוף העייפות התכרבלתי במיטה מתחת לשמיכה ונרדמתי במהירות עד שהרגשתי את אהובי נכנס והתכרבלתי להמשך הלילה בתוכו.

תמונה מתחילת הסרטון

כמה חיכיתי לזה!!!!!!

צפייה נעימה לי!

אהובי יוצא היום לפגישה עם חבר ישיבת מנגל. זה לא היה בטוח עד הרגע האחרון אז כבר הכנתי ארוחת ערב כוללת אותו ומקסימום יהיה לנו למחר.

יושבים רגע לשכטה לפני במקלחת מדברים מעט ולי קופצת השאלה לראש (הרי ארדם לפני שהוא יחזור בטוח) כבר כמעט שאלתי ואז אמרתי לו שאשאל אחרי שהוא יתקלח, כמו שצריך אבל אהובי לא רצה לחכות ודרש לדעת את השאלה ועניתי לו אותה "האם אוכל לגמור לבד הערב?" לא קבלתי עדין תשובה.

שהוא יצא מהמקלחת הוא התיישב על במיטה ואני לרגליו מתענגת על המוצץ שלי על כמה שהוא מלא, טעים ומתאים בדיוק לפה ולגרון שלי. בעודי שקועה כולי בקצת ובטעמים אהובי תופס אותי, מרים אותי על רגלי ומשכיב אותי על הבטן במיטה הרגלים עדין על הריצפה. התפיסה הסיבוב והשכבה נעשו בתנועה אחת חזקה, קובעת, מחרמת כל כך. הוא נכנס אלי בעוצמה ואני ישר מתפוצצת עליו מרגישה איך כולי מתכווצת עליו ונוזלת.

הוא נכנס עוד כמה פעמים נותן לי להמשיך להתכווץ ולנזול עד שברגע שגמר דחף את הראש שלי אליו למצוץ אותו מעורבב בי. פאק הוא כל כך טעים וטעם של שנינו על הזין שלו פשוט מושלם.

אני עדין נוזלת ולא נראה לי שאפסיק בקרוב.

ועדין לא קבלתי תשובה היא תיתן לי רק שהוא יגיע לשם

או שאיך שהוא גרמנו לו להתבלבל.

לי הוא מראה שאני שלחתי ראשונה לב ולאהובי מראה שהוא שלח ראשון לב.

אז מי הראשון?????

יש כל כך הרבה דיסוננס בין הרצון שלי לשתף ולראות ולהתלהב עם אהובי מהשמלה לבין זה שאסור לי. הכל עומד על קצה הלשון ולי קשה להפסיק להסתכל על התמונות מהמדידה אתמול ומשגיחה כל רגע שהוא לא יראה בטעות ומצד שני מקווה שאולי הוא כן יראה בטעות ואז אוכל לדבר. אבל לא אסור להרוס את ההפתעה!

עוד התקדמות ענקית היא שמצאנו טבעות והן מדהימות ותואמות רק ששלי צהוב ושלו לבן.

הכל מתחיל לרקום עור וגידים הדברים האחרונים לאט לאט נסגרים ואני בקושי נושמת!! אמא כמה התרגשות!

היא כל כך יפה ועדינה ומיוחדת.

היא צנועה וסקסית.

היא נוחה ונעימה.

זאת רק מדידה ראשונה והיא עדין לא גמורה ובכל זאת כבר אפשר לראות את כל היופי שלה.

אני שמחה כל כך שבחרתי בה!

שיר שנדרש כי בכל זאת היא שלי😉

סה"כ זה היה ברור שככל שהתקדם ויתקרב התאריך של החתונה הלילות שלי יעשו יותר קשים.  הפלשבק שנוסף לא באמת עוזר להן ומוסיף שמן למדורה. כל הפחדים רוקדים כל הלילה במחשבות ובחלומות שלי, אני מנסה לחשוב דברים טובים, אני שולחת את אהובי ואותי לישון ועדין הם מגיעים משתלטים על הכל משתקים וחונקים אותי כל לילה מחדש.

העייפות הולכת להיות פה לא קצת ואני יודעת שהיא תשאר לזמן מה. אני לא מתכוונת לעצור ואני גם לא רוצה, אני נהנת מכל רגע של התכנון למרות הלחץ ולמרות העומס, כל דבר שנסגר ומתקדם מרגש אותי, מכווצץ לי את הלב ומביא דמעות אושר והתרגשות לעיני.

אני לא מתעלמת לגמרי, אני יודעת שזה אסור כי אחרת זה יתפוצץ לי חזק מידי הפנים. אז אני נותנת לזה את הלילות, אני יכולה להביא אותי לניתוק (ועשיתי את זה תקופה לא קצרה מאז תחילת המלחמה) אבל אני לא רוצה אני צריכה להתמודד אני חייבת להתמודד.

לאט לאט אתגבר ויש לי תמיכה ודאגה ואהבה אין סופית מאהובי מהקוף ומהמשפחה והחברים שאוהבים אותי ועוטפים אותי אז אני יודעת שאני אצליח גם אם יהיה קשה וזה בטוח יהיה.

שלך ובשבילך אהובי אדוני שלי 

האחד והיחיד שלי

מיר עוד יום עמוס ומרגש! 

לילה טוב לכולם 

בבית: החלפתי מצעים בזכות אהובי שהפשיט את המיטה והפעלתי מכונה.

בחתונה: כנראה שנסגרים על טבעות וגם התקדמנו בחיפוש נעלים לאהובי ויש כיוון לדגם.

לעצמי: העזתי לבדוק עם אדם אהוב בסדר וגם קבלתי את תשובה. הצלחתי לא לחשוב הרבה על הפלשבק. 

עדין מרגישה עמוסה ממש ובמקום להספיק דברים בבית הסתובבנו לחפש נעלים אבל זה טוב. יום רביעי כנראה מתפנה אז זה יתן לי זמן להשלים דברים.

אהובי רואה אותי ודואג לי מנסה לעשות את כל מה שאני מבקשת ועדין דואג להוריד אותי לברכים למצוץ לו לרגע רק על מנת לזכור לנשום קצת.

ההכנות בשיא שלהם.

המשימות בבית להיום: להחליף מצעים ולטפל בכביסות כולל לקפל (אייייייייככככככככססססס)

המשימות לחתונה: לראות טבעות ובערב אנחנו באולם סוגרים עיצוב ומנות.

המשימות העצמיות: לגמור את האהובי כמו כל יום (לפחות ברובם אני מצליחה), להפסיק לחשוב על הפלשבק ולהפסיק להכניס לעצמי חרדות על כמות האנשים בחתונה.

היום גם החבר הבטסי שלי (הקוף הנוסף בחיים שלי) לוקח עוד חבר ילדות והם יחתמו כעדים עבורי, אז עוד דבר נסגר. אהובי כבר אתמול סיים עם העדים שלו.

חוץ מזה יש עוד לקנות אלכוהול, יש למצוא לאהובי נעלים, יש לעשות מכפלת למכנס שלו, יש לכבס ולטפל בשמלה של הקוף, צריך לסגור לגבי החולצות שאהובי רוצה ועוד כמה דברים. זה דברים קטנים שאני כבר צריכה לדאוג להם ולהוריד אותם מהראש שלי.

בין לבין יש את הסידורים הרגילים ואת הבית. אני צריכה לקבוע את האבחון של הקוף ולדבר סוף סוף עם המאבחנת. ולדבר עם הבחורה של הטיפול פנים שקבלתי מתנה מהבנות במשפחה של אהובי ולקבוע איתה לאחרי החתונה כי אני מעדיפה לא לפני שלא יהיה לי אדמומיות או משהו.

גם מחר ורביעי עמוסים אבל מתנחמת בזה שיהיה לנו סופ"ש ללא קצת לנוח ולאולי אפילו לחגוג את פורים.

כן כן עוד רגע פורים החג שיחיד שאני אוהבת והקוף צריכה להיות אצל אבא שלה אז מקווה להצליח לחגוג קצת ואולי אפילו להתחפש אני כל כך אוהבת את זה.