אתמול התשובה שקבלתי הייתה כן אבל גם באה התניה, משימה.
תמיד קשה לי להסתכל על עצמי בעיקר בסרטונים, אין לי בעיה להצטלם ותמיד אעשה כמה תמונות עד שאמצא את הזוית ואת הפוזיציה הנכונה לעיני. אבל בסרטונים זה שונה זה מה שיצא יצא ואין אפשרות להתחיל מחדש.
ההתניה ההיתה לגמור פעם ראשונה לראות סרטון של שנינו ולגמורפעם שניה תוך כדי ופעם נוספת ושלישית אחרי הצפיה בו.
כמובן שקודם כל התרגשתי נורא מכמות הפעמים בעיקר אחרי ההפתעה שעשה לי לפני שיצא. אם זאת הבראטית החליטה שהיא לא רוצה, מה התניות?? ועוד כאלה קשות???? למה??? מה אני לא ילדה טובה??? המחשבות האלה גורשו באותה מהירות כשם שהגיעו. הן לא היו אמיתיות ובאו מהקושי שלי עם עצמי להסתכל על עצמי בלי עריכה בלי שאני תכננתי את הכל מראש ועשיתי כמה טייקים.
הרגעתי את עצמי עם הגמירה הראשונה, לא הייתי צריכה בשבילה כלום והייתי עוד כל כך חרמנית מאהובי שהיא הגיעה בשניות. ואז נגשתי למשימה הקשה, החלשתי את הוויברטור שימשיך עדין ונעים והתחלתי לראות, בהתחלה הייתי מאוד ביקורתית כלפי עצמי, הבטן שלא מוחזקת, השמלה שהתרוממה וזה הציק לי מאוד. לאט לאט שחררתי את זה התמקדתי במה שקורה בסרטון באוהבי באיך הוא מסתכל עלי ומטפל בי, מסתכלת עלי על ההתמסרות על הכמיהה שיוצאת ממני לעוד ממנו. התחלתי לאהוב את מה שאני רואה את האהבה שעוטפת אותנו ואת התקשורת שלנו ללא מילים וללא היכולת שלי לראות אותו אז הגברתי את הוויברטור וגמרתי.
לא חשבתי שאצליח להנות מזה עד כדי כך ואפילו פחדתי שלא אצליח את הגמירה הזאת ואצטרך להודיע לאהובי שנכשלתי. אבל אני שמחה שכן הצלחתי ובאופן מפתיע אפילו נהנתי ובאופן פחות מפתיע זה עשה אותי רעבה ממש לסשן.
את הפעם השלישית המשכתי מול סרטונים נקיים של שולטים מגמירים נשלטות קשורות באתר אהוב.
ולאחר כל הגמירות בצירוף העייפות התכרבלתי במיטה מתחת לשמיכה ונרדמתי במהירות עד שהרגשתי את אהובי נכנס והתכרבלתי להמשך הלילה בתוכו.
תמונה מתחילת הסרטון
