תמיד אני מוצאת את עצמי מאותגרת ב69, הרצון להעניק והתרכזות בזה מקטינה את עוצמת הגמירה ומעקבת אותה. הכל בתנוחה הזאת הפוך כך שכל הטריקים הקבועים לא יכולים לעבוד, אז יוצא מצב שיותר קשה לי לגמור כך את אהובי ואסור לשכוח שבאותו זמן אהובי מטריף אותי מה שמערים אתגרים נוספים בנסיון להישאר מרוכזת במשימה אבל אני כמי שאני ידועה כאוהבת אתגרים, אז כיף לי.
אחת ההיתרונות ששמתי לב בתנוחה הזאת זה שהזוית שבה הזין לפה נכנס מזכירה במקצת את זיון הפה שאני אוהבת (בו אני שוכבת על הגב במיטה עם הראש מוטה למטה מהקצה שלה ואהובי מזין את הפה שלי) רק שפה אני זאת שקובעת את המהירות ואת העמוק, ואני אוהבת עמוק אז זה נותן לי את האפשרות לנסות אפילו קצת יותר מרגיל ולהתאמן, חוץ מזה הכי כיף שזה מעניק לי את האפשרות למשוך ולשחק קצת במקצבים בנסיונות שלי לשגע את אהובי חזרה.
ב69 שאוהבי שנמצא מתחתי אני בטוחה מגיעה לו מדליה אולימפית על צלילה למרחקים ארוכים. הנזילות האלה שרק אהובי מצליח להוציא ממני ממלאים את כולו, עד שלפעמים אני לא מבינה איך אהובי מצליח לנשום כך??? ועוד בלי לעצור. איך זה שאהובי מצליח לא להתבלבל??? גם שאני מביאה אותו לסף גמירה. איך אהובי מצליח להחזיק את עצמו גם שהוא עד הסוף בפנים??? ולא לעצור ולדחוף לי את הראש עוד טיפה.
זה רק מוכיח לי למה אני עוד גורה קטנה והוא אהובי שלי המושלם.
