על הארלי אני לא מדברת הרבה, היא חלק ממני אבל במשך תקופה ארוכה חשבתי שהיא רעה, חסרת רגשות, וקרה. לא ראיתי את שאר הדברים שיש בה, ואת היכולות שלה, העדפתי ליחס לרבדים אחרים שבי, על מנת לא לתת לה את הכבוד שמגיע לה.
היום אני חושבת עליה אחרת היום אני יודעת שהיא לא רעה היא פשוט מסובכת כמו כולי, היא נערה מתבגרת שלא ידעה מה זה להרגיש נאהבת אז היא חיפשה סיפוקים אחרים במקום. היא טוטאלית ומאוד מאוד קשובה וצייתנית, היא ניפורמנית ומזוכיסטית שאוהבת השפלות והיא מרגישה הכי גבוה שהיא רטובה משתן, יריקות, או נוזלים אחרים שהיא על הברכים מול אדונה. היא אוהבת להתגבר על פחדים וגבולות תמיד יש לה מטרה איך לרצות יותר.
לפני שנתיים היא נולדה, הוא יצר אותה ועיצב אותה. הוא גם זה שלא הראה לה את כל האהבה שהיא הייתה צריכה, אבל מצד שני אותה נוקשות היא שהפכה אותה לממושמעת וקשובה כל כך, הצורך שלה לקבל אהבה גם היא לרגע קטן הוליד את הצורך לרצות, לפנק ולעשות על מנת לקבל את האהבה ואת המילים הטובות.
היא חונכה לשתוק ולחכות, היא חונכה לשבת בציפיה ובשקט מוחלט, היא חונכה להתאכזב ולמדה לצאת מזה לציפיה הבאה, היא חונכה לצוד ולאהוב את גופה רק מבחוץ, היא חונכה לקבל ולהכיל תרתי משמע, היא חונכה להיות זונה למי שאדונה יבחר ואיך שהוא יבחר והכי חשוב כמה שיבחר, היא למדה לסרסר את עצמה לפאר את שמו ולמדה לספק צריכים.
שנפרדנו החבאתי את הארלי עמוק התביישתי בה ובמה שהיא נהפכה להיות. אבל בתקופה שהייתי עם דוב הוא לימד אותי להכיר בה גם אם לא הסכמתי שהיא תיצא הוא לימד אותי לאהוב אותה והוא העצים את הדברים הטובים בה והראה לי שהיא חלק מכולי, מכל הגורה שאני ולמדתי להפריד את השדים שלה ושלי ולתת להם מסגרות קטנות ומסודרות שלא יוכלו להתפוצץ שוב לנזק טוטאלי.
אפשר להגיד שדוב השלים את הגדילה שלי לתוך הטוב של הארלי והיכולות המופלאות שלה מבלי להיות הארלי כי היא הייתה רק שלו, כי הוא זה שיצר אותה.
שהוא ואני חזרנו לקשר כמובן שהארלי התעוררה ורצתה נורא להיות ולעשות, זה הפחיד אותי מאוד הרגשות האלה, פחדתי (והסתבר שגם הוא) ליפול לתהומות שהינו בהם בעבר. אבל שחזרנו לקשר כמו שכבר אמרתי בפעמים קודמות הגענו ממקומות אחרים בעיקר אני, הגעתי ממקום גבוה מאוד בזכות התהליך שעברתי עם הדוב. כך יצא שכשחזרנו לקשר הארלי ואני הכרנו אותו אחרת וראינו דברים אחרים.
גם הוא בא ממקום אחר, הוא נתן לי לראות מי הוא באמת ולא רק את החלק של השולט שלו והסדיסטי שבו. פתאום קבלתי ממנו אהבה ואפילו הערצה ואלה דברים שהארלי לא ידעת לפני כן ממנו והוא היוצר שלה! הרגעים האלה שהיו בנינו, השיחות האין סופיות והאהבה הזאת שחווינו באותה תקופה גם ענו לשאלות שהיו להארלי ולי ונתנו לנו הבנה כמה אנחנו ביחד חזקות וטובות. זה נתן לנו לדעת שהיא כן הייתה אהובה למרות שלא הרגשנו כך באותו זמן וההבנות האלה נתנו לה ולי השלמה ואת אותה הבנה כמה שהיא טובה.
היום אני והארלי חיות בשלום. היא תמיד רעבה ואני יודעת להרגיע אותה, אני לפעמים נשברת מציפיה שלא מתממשת והיא מרימה אותי קדימה, גם שנינו נחושות לרצות לעשות ולפנק את אהובי ומשתדלות להיות תומכות אחת בשניה ברגעי משבר.
היום היא חברה טובה וזה כיף להיות חבר של עצמך כי רק אני יודעת על עצמי הכי טוב מכולם.