מחילה / יסמין מועלם
יש בי הרבה מאוד עצב
עצב בסיסי עמוק
אבל לא רוצה להודות
מנסה לשחזר תחנות
זכרונות נעולים בכספת
אבא יושב במרפסת
כואב לו הראש
יש בי הרבה מאוד פחד
לאבד את הכל בשניה
שרק לא תתחיל מלחמה
שרק נשאר משפחה
שיכה בנו משהו כפרת עוונות
כמו כלי שנשבר לרצפה
הכל חתיכות קטנות
מבחוץ הכל נראה אחרת
נראה תחת שליטה
הם לא יודעים כי אני לא אומרת
לא להראות חולשה
וברגע שעולה השמש
איזו הקלה
על כל לילה שאני עוברת
מבקשת מחילה
לא מאף אחד רק מעצמי
לא הייתי צריכה
לסחוב את האשמה הזאת
מה כבר עשיתי מה
נותן לי מחילה
נותן מילה
(מחילה)
(לא הייתי צריכה)
יש בי יותר מדי אומץ
לנסות להזיז הרים
לפגוע במי שיקר לי
גחלים בוערות ולא חם לי
מנסה לא לשכוח לנשום
לזכור שזה יום ועוד יום (יום ועוד יום)
ובסוף יהיה טוב (ובסוף יהיה טוב)
(יהיה טוב, יהיה טוב)
מבחוץ הכל נראה אחרת
נראה כמו הצלחה
הם לא יודעים, אני לא מסתפקת
הכל אני רוצה
וברגע שעולה השמש (שעולה השמש)
הכל זה לטובה
לעצמי יותר לא משקרת
מבקשת מחילה (מבקשת)
לא מאף אחד
רק מעצמי לא הייתי צריכה
לסחוב את האשמה הזאת
מה כבר עשיתי מה
נותן לי מחילה
נותן מילה
מחילה
לא מאף אחד רק מעצמי
לא הייתי צריכה
לסחוב את האשמה הזאת
מה כבר עשיתי מה
נותן לי מחילה
נותן מילה
(מחילה)
(לא הייתי צריכה)