אני מנסה בהם פשוט להיות שם, קטנה, מפנקת, מטפלת.
אני יודעת שזאת התקופה, כל כך הרבה דברים משתנים להם ואנחנו בתוכם.
בימים כאלה אני יודעת לא לשאול או לבקש אלא פשוט להיות שם בין רגליו.
אני נושמת עמוק ועוטפת, אני פה בשבילו, איתו ועבורו, שותקת איתו ומוצצת צער וכאב, יושבת בין רגליו מרימה את ראשי אליו ומעריצה אותו כל כך.
אני רואה אותו כמו שאיש לא רואה, יש בו כוחות כל כך גדולים וטובים כם הרבה כאב וחומות שבודדים עוברים, הוא טהור כל כך, עצוב כל כך ואני אוהבת אותו כל כך ואני עושה ואעשה הכל שהוא יהיה תמיד מאושר.
אני יודעת שהוא יעבור את זה ואני יודעת שהוא יתחזק מזה, שנינו נעבור את זה! אלה רק כאבי גדילה שלו ושלי לקרת השלב הבא ואני יודעת שביחד נצליח ונצא מזה חזקים יותר ומאוחדים יותר.
אני פה תמיד עבורו לאזן, לכוון, ולתת כוחות, מקווה תמיד שאהבה שלי תיתן לו קצת מהכוח ויכולת שהוא מביא לי.