סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגע מסשן

תיאור ומחשבות של הזמנים בתוך ובחוץ
לפני שנה. 1 בנובמבר 2023 בשעה 11:03

לפעמים זה מרגיש שככל שהמצב קשה ועצוב כך אני רוצה יותר זין ויותר לגמור. 

להרגיש שאני חייה, לנגוח שאני חייה!

תמיד הייתי מינית, תמיד ברחתי למיניות, זה נותן לי לרגע לא לחשוב אלא רק להתעסק בזין. זין שיהיה בחורים שלי, זין שימלא אותי וזין שיחיה אותי. זה נותן לי להיות הזונה המופרעת, המידלית שלא יודעת שובע, נותן להארלי להתעורר קצת ולי לנוח.

ברגעים כאלה אני מעדיפה את זה פרוע, אגרסיבי, חזק, עמוק, מהר והרבה כמה שיותר. כזה שהכוס אחריו רגיש פועם, ופעור. 

לא צריכה רוך, צריכה פירוק, גמירה וחיבור מחדש. להרגיש שאני פועמת, להרגיש את הנשימה נעצרת, את הרטיבות שוטפת ואותו בתוכי חיי איתי, ממלא אותי.

 

כרגע הדמעות בקושי נעצרות עוד שמות ועוד כאב ומשפחות הכואבות והחברות הכואבות ואיך מנחמים??? מה אומרים למי שמאבד שוב??? 

אני מפחדת מהשמות כל כך, פשוט משותקת.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י