רגע מסשן

אבל בדיכאון והוא חזק ממש. כואב לי בפנים הכל מקובצץ בפנים.

ריקנות תהומית. כאב שמפלח מבפנים.

דמעות על גבי דמעות מתחת למסכה של חיוך ושיגרה. אפילו השמים בוכים איתי.

אוזניות מוזיקה, לא לשמוע לא לראות אף אחד לבכות ולעבוד לשרוד את החלק הזה עד החלק הבא.

אתם לא תראו אתם לא תידוע כלום, רק שאני שקטה, מרוחקת מעט אבל אני לא נופלת אז אני פה.

אני אשרוד הרי אמרתי זה רק כאבי גדילה.... פאק לא חשבתי שזה יכאב כל כך.

הרעמים רועמים עבורי היום ואת הלב שלי מפלחים מחדש בכל אחד ואחד.

אני נמצאת, קקטוס דוקר מאוד! נא לא להתקרב