רגע מסשן

זה שאני לא עוצרת, זה שאני לא שוקעת נותן לי להצליח להשתפר. 

אבל אהובי הוא זה שיודע איך לשפר את מצב רוחי הכי טוב. אני לא יודעת איך אבל אחרי שעה וחצי שלו בין רגלי מנגן בי עם הלשון שלו והצעצועים שלו.

אלוהים יודע איך הצלחתי לקום ועוד לצאת איתה אבל אפשר להבין שאני עוד רועדת אבל לא מקור. לפחות קר מספיק לצאת רק עם וואנזי...