אתמול בדרך חזרה מהחוף נכנסנו לקיבוץ בו למדתי. בית הספר אינו קיים וגם הורידו את כל המבנים, רק אולם הספורט עוד עומד בשלו ומאחוריו מטעי הבננות הארוכים.
עשינו סיבוב ולרגע עשה לי טוב שהמקום הנוראי הזה כבר לא קיים.
ביציאה מהקיבוץ דברנו עם השומרים ואחד מהם זיהה אותי אני לא יודעת איך הרי עברו כל כך הרבה שנים מאז. דברנו קצת והוא זרק שמות של אנשים שלמדו איתו ואיתי בכיתה ואני בבלוק לא מצליחה לראות או לקשר שום שם לשום תמונה יש רק 2 אנשים זכרתי. אחד כי אחותו יחד איתי בקבוצה של האחים השכולים וגם ללא ההקשר הזה יש לי ממנו כן זיכרון נחמד מסיום הלימודים מקטע שעשינו ביחד בהצגת הסיום. והשני שהוא היה מהקיבוץ שגרתי בו והיה באותה כיתה איתי שגם נזכרתי בו שכאמר את שמו.
בלילה לפני שנרדמתי פתאום עלו לי כמה תמונות לראש אחד שהוא ג'ינג'י גדול מכולם יש לי כמה תמונות שלו מרגעים שונים בראש, אבל הן לא תמונות טובות והן מלוות בתחושת פחד אך עדין לא באמת זיכרון ממשי של מי הוא. חוץ מזה ראיתי את אותם נערים שהתעללו בי 2 מהם היו בלונדים עם שיער כמו שהיה בזמנו לניק מהבקסטריט בויז.
כמובן שבין התמונות שעולות של הפרצופים עולה גם אותו נער שהוביל את כולם, תמיד הפנים שלו נראו לי כמו הפנים של חזיר, הוא היה מאוד ורוד בגוון שלו ושמנמן. אבל אלא לא פנים חמודות של לחיים למעוך, אלא זה לחיים שיוצרות עיניים קטנות שהיו כהות שרודפות מחפשות וזה חיוך זדוני שאף פעם לא הגיע לעיניים אלא רק למוח הקור שלו. (אני ארשום משהו מזעזע אבל זה הטראומה שלי אז מותר לי) היה לו פרצוף רע כמו בסרט מצויר שראיתי פעם שהחזירים היו נאצים.
אך לטובתי אגיד שלפחות אלה לא זכרונות ולא פלשבקים, זה בעצם לא כלום רק תמונות שלהם מרגעים שלא באמת ברורים לי שהיו אבל הם לא מזכירות לי הרבה חוץ מאחת שאני יודעת שהייתה בירידה מאוטובוס הסעות אבל לא זוכרת את היתר.
זה עדיף שאני לא זוכרת אף אחד אחר הרי כל האחרים לא באמת היו קשורים, אני הייתי לרוב אוויר לכולם אז גם כך זה לא משנה ואין להם שום ערך לטוב או לרע או שאולי לרע קצת כן כי הם לא מנעו את זה.
בכל מקרה מבולבל לי הנושא אז אני מנסה לא לחשוב עליו יותר מידי ולהעסיק את עצמי וטוב שימי ראשון הם לרוב עמוסים, בנתיים העומס טוב וגם התוצאות שלו, הקוף עברה ביקורת אצל רופא העיניים שראה שיפור והכריז סופית שגם לרחוק היא כבר לא צריכה משקפיים והספקתי אפילו להכין מרק עוף חם שסיים להתבשל ועוד רגע שרוף תחזור נשב לאכול אותו עם אטריות. חוץ מזה גם החלפתי מצעים למצעי חורף ושמיכות חמות לכולנו כי הלילות כבר קרים פה ממש.
ערב חמים ונעים אנשי הכלוב