שאהובי צייר עלי השלווה והנחת שיוצרת השעווה עטפה את כולי הגב צויר באהבה שלנו, החזה הבטן והיריכים טופטפו והטיפות עטפו את כולי, יוצרות שכבת מגן שמרגיעות את המסוכיזטית.
שהחל שלב ההורדה בחר אהובי את מגרד הגב בין גירוד לגירוד הגיעו המכות לשחרר ממנו את השאריות אחת ועוד אחד שמרימות אותי, מענגות ומרגיעות. לא ספרתי רק חשתי אותו מגרד, מכאיב, מנחית, בודק, נוגע מלטף וקורא אותי. ריחפתי ולרגע והכל היה שקט כל כך, לא הצווחות של המסוכיזטית, לא הבכי של המידלית ולא השדים שטורפים את המוח. הכל השתתק, נדם כאילו לא היה והשקט הזה עטף אותי ואת אהובי גבוה כל כך. לא היו דמעות לא היו דרמות רק כאב טהור ונקי ואהבה מטורפת.
מקלחת חמה ומשותפת הורידה מעלינו את שאריות השעווה שנותרו שטפה את כל מה ששחררנו. לאחריה אני עוצרת לרגע מול המראה לומדת את גופי מחדש את סימני האהבה ואת התזכורות לטוב שנותרו על גופי.
תמונת נוספות שמורות היטב. אהובי שלא מרשה לכולם לראות את הציצי היפה והמסומן שלו😉
ההמשך שהיה בשבת, אוייי והוא היה.......יגיע שיצא