לא היה לנו כזה מלא זמן מאז לפני החגים והמלחמה.
כמה התגעגעתי כמה הייתי צריכה את זה.
בקשתי מהן שדיי לא יכולה יותר להתגעגע ואני חייבת חיבוק והן כולן באו וכולן חיבקו אותי ודברו איתי וכולנו פרקנו ושחררנו ותמכנו וצחקנו כמו שרק חברות ילדות יכולות. לא יכולנו להיפרד וגם שכבר סגרו עלינו את המקום שישבנו נשארנו עוד שעה כמעט לי הרכב לא מפסיקות לדבר לא שובעות אחת מהשניה.
הסעתי איתי 2 חברות אחת שגרה בעיר שלי והשניה שאספנו בחיפה כל הדרך הלוך וחזור השיחה קלחה שיחות עומק שמרימות שנותנות כוחות שנותנות לפרוק לרגע לשחרר לא לחשוב על מה שאני אומרת ואיך כי ההכרות הורידה ממזמן את כל אי ההבנות.
בכניסה לבית של החברה בעיר שלנו לקחתי את הכניסה לא נכון ועליתי על קצה של מדרכה שפוצץ לי את הגלגל.
אני גאה בעצמי! אני לא בכיתי או נכנסתי לחרדה, עצם זה שהייתה איתי חברה עזר כמובן לזה אבל עדין זה לא מישהי שיש לי בעיה לבכות לידה. אז אין ברירה להחליף גלגל פעם ראשונה שאני עושה את זה באוטו שלי אבל כבר החלפתי גלגל בחיי אז יודעת איך. מוציאה את הגלגל ואת הערכה שמגיעה איתו ומתחילה מסדרת הכל ממקמת את הג'ק אבל לא מצליחה להוציא את הברגים עד שבעזרת עמותת ידידים שהתקשרתי אליהם הבנתי שיש פקקים על הגלגל (נשבעת שלא קלטתי את זה לפני כן) מוציאה את הברגים מרימה את אוטו מתחילה למשוך ולמשוך ללא הצלחה הגלגל לא משתחרר. פה כבר ביקשתי מאהובי שהיה בבית עם הקוף שישנה שיצא והגיבור שלי בא להציל אותי ושחרר את הגלל ושם את החדש תוך דקות ולהזכירכם להגיע למצב הזה לקח לי כמעט שעה וחצי!
אז כן למרות שמבאס ההוצאה והסידורים שזה יוצר זה בהחלט הפך את הלילה לבלתי נשכח אז תודה שזה נגמר רק בגלגל ולא עשיתי נזק יותר גדול.
גלגל מעצבן