רגע מסשן

אין לי הרבה להגיד על אתמול הוא היה יום טוב אפילו יום טוב מאוד הוא היה מספק.

היה בו עבודה. היה את הבית. היה בו תרגול עם הקוף ואפילו היה בו שעת משחק משותף לשלושתנו (מה שלא קרה הרבה זמן). היה בו ארוחת ערב משותפת נעימה. היה בו סקס נעים וטוב. פשוט יום מספק.

אבל אני מה?? למה לי זה לא מספיק??? למה אותי זה לא מספק?? למה הרעב הזה מבעבע בי ולא עוזב??

מכורה לכאב ולהשפלה. מכורה לסבול ולא מסוגלת להנות באמת מכל הטוב הזה.

הדברים מתקדמים יש תזוזה בכל כך הרבה מטרות גם אצל אהובי, גם אצלי וגם במשותף וזה טוב ומרגש אז למה אני כך?? למה אני לא מצליחה להתרכז בזה ולהנות מזה כמו שמגיע לי??

זה רק הרעב שמדבר נותן ספקות מונע סיפוקים.