לפני 8 חודשים. 12 במרץ 2024 בשעה 5:34
אחרי אתמול קמתי עם הרגשה קצת יותר טובה גופנית. אולי זה רק אשליה מהגמירות אתמול בערב אבל אני זורמת עם זה כמה שאפשר.
כל כך התגעגעתי אליו, ללשון שלו, למגע שלו, ליכולת שלו לגמור אותי שוב שוב ולזה שהוא מוציא מתוכי נהרות זורמים.
3 שבועות לא הרגשתי אותו כך, המחלה הזאת לקחה מאיתנו כל כך הרבה אנרגיות ויכולות שרק עכשיו אנחנו מתחילים לחזור לעצמנו ועדין לא בתפקוד מלא. אני יודעת שהוא התאמץ ממש בכדי שזה יקרה, אני יודעת שהוא ידע כמה אני צריכה את זה כבר והוא עשה את זה בשבילי יותר מאשר בשבילו.
אני כל כך אוהבת אותו.
אני כל כך מעריצה אותו.
תודה אהובי אדוני שלי.