היא לא עוזבת אותי ומלווה אותי כל היום מהרגע שאני קמה ועד שאני חוזרת למיטה.
אם זאת אני גאה בעצמי כי אני לא נותנת לעייפות לשבור אותי ואני מצליחה אם זה לקדם דברים וזה שקנינו לאהובי בגדים לחתונה וזה בבית שאני מצליחה לפנק להכין אוכל טעיםו לדאוג שיהיה מאורגן ואפילו לטפל באהובי ולגמור אותו. אז כן יש הצלחות.
אתמול הייתה שיחה טובה עם צוות בית הספר של הקוף. מתחילים להתקדם לקרת איבחון מצד אחד זה מפחיד ומצד אחד זה כל כך נחוץ ונכון שחייבים. היא מתקדמת והצוות החינוכי ואני רואים את השיפור גם בציונים שלה היא סוף סוף לא נכשלת במיפוי!!! אני גאה בה, אני גאה בי! אני מודה על כל זה ויודעת שהרבה מזה זה בזכות אהובי, הוא זה הוביל אותי למקום הרגוע והשקט יותר למקום המכיל והמטפל הוא החזיר לי את הרוגע שנותן לי את היכולת להצליח. הוא מלמד אותי להיות יותר טובה כלפי עצמי וכך גם כלפיה, הוא קשוב ומכיל וממלא אותי, הוא מדבר ומגשר ובורר שהדברים נעשים קשים עבורי. הוא מחבק אותי גם שאני לא יכולה שיגעו בי ובזכות כל זה אני טובה יותר בזכותו!
אז כן אני עייפה ממש ועדין אתמול הקוף אפילו הספיקה לתרגל למבחן בחשבון ואת כל המחוייבויות שלה לפני החוג.
אני עייפה ממש ועדין רוצה להיות לרגליו של אהובי ורק למצוץ את המוצץ שלי.
אני עייפה ממש ועדין ליידי בחוץ, שפחה בבית וזונה במיטה כי כך אהובי אוהב, כי כך זה צריך להיות.
שלך ובשבילך אהובי אדוני שלי