עד עכשיו שמעתם את התלונות שלי שכלום בסופש או בחג לא קרה כמו שרציתי.
אבל ויש אבל גדול והוא שקרו המון דברים טובים. העיקרי בניהם הוא שאהובי ואני הצלחנו להגיע לשיח מסוג שונה פתוח יותר לפחות מהצד שלי.
תמיד היה לי קשה לשאול שאלות, בין אם זה בגלל הפחד שיצחקו כי לא הבנתי ובין אם זה בגלל שכמי שאני אני לא אמורה לשאול שאלות אלא לבצע ובין אם כי יש נושאים שמפדחים או מביכים אותי (להזכירכם אני עדין מידילית זה מפדח ממש).
אם זאת כל מיש מכיר אותי יגיד שאני בחורה מאוד מינית ופתוחה ושאין לי בעיה לדבר ולספר ולעזור אבל מצד שני שזה משהו שלא הרבה יודעים זה כשמגיע הרגע לשתף על מה אני רוצה, פנטזיות ורצונות או לשאול את מי שמולי מה ממה שעשיתי נעים לו, או לבקש דברים אז אני לא מצליחה לדבר רק לצחוק להאדים ומשנה נושא כי זה לא יוצא.
זה לא שיש לי בעיה לדבר, אין לי בעיה לשתף, לתאר ולהסביר לפרטים אם ישאלו, אני אשמח לתת עצות ולהסביר דברים וגם לתת דוגמאות מדברים שעשיתי. אבל מעולם לא פתחתי את הנושא או ביקשתי ישירות או שאלתי תמיד רמזתי תמיד העדפתי לנסות להבין לבד וטעיתי ואולי אפילו הטעתי לא קצת בגלל זה.
אהובי מנסה לשחרר אותי מהבושה ופדיחה, מהאודם שמציף אותי כל פעם שהוא מנסה להבין מה אני מנסה להבין או ללמוד לבדי. זה לא קל לי הצחוק מהתחושות מבוכה משתלט, האודם עושה לי חם בכל הגוף ולא בצורה הנעימה שלו והראש רק מחפש איך להחליף את הנושא או להתחמק.
האלכוהול עם השיחה ביום שישי התחיל איזה משהו בראש שלי, איזה סוג של שחרור שאני מרגישה שלא היה לי לפני כן, ומאז בין לבין בזכות זה שגם לא היו לנו אוזנים (קוף לא הייתה) המשכנו לדבר ולעלות דברים ואז בשני שהכנתי את ארוחת הערב אהובי ישב איתי במטבח עזר לי קצת ודברנו כמו ממשיכים את השיחה הארוכה הזאת שנעימה לנו כל כך. שיחות כאלה זה תמיד מתחילות ב"נו אז מה חשבת? לאיזה מסקנות הגעת?" תמיד קשה לי להוציא את התובנות שלי אני מעדיפה להראות אותן מאשר להגיד אותן, יש בי סוג של פחד מלהגיד משהו שלא יקרה או שלא אצליח לעשות אותו ואז לגרום לאכזבה לי או לאהובי בחוסר ההצלחה. אולי זה באמת הפחד מלהיכשל עוצר אותי מלדבר?? אני לא יודעת אבל יודעת שאני לומדת לאט לאט ונפתחת מנסה לאט לאט להתגבר על הקשיים לא לתת למוח לברוח מזה יותר מידי חוץ מרגע פה או שם להירגעות.
אני רוצה להיות יותר טובה!
אני רוצה ללמוד עוד על אהובי!
אני רוצה לספק אותו יותר!
אני רוצה להיות מושלמת עבורו!
בשביל זה אני צריכה לשאול כי דיי כבר למדתי את כל מה שאני יכולה בלי שאלות. אני רוצה להצליח בשבילי לא פחות מאשר בשביל אהובי. זה מאתגר אותי וזה כיף זה הרבה ניסוי וטעייה.
גיליתי כל כך הרבה חדשים בזכות השאלות שכן יצאו ואני סקרנית ללמוד אותן להתקדם. כבר אתמול שקוף הייתה בחוג ניסיתי דברים חדשים ונהנתי כל כך להרגיש לשמוע ולראות את התוצאות ואפילו שאלתי שאלה אחת אחרי על משהו שקרה ולא הבנתי בדיוק (כן כן אתם מבינים נכון אני גאה בעצמי).
אז לחיי הגדילות שבאות ללא כאבים ולהמשך הכרויות חדשות בנו ובנינו.
שלך לעולמים אהובי אדוני שלי.