זה היה לילה רע פחות בגלל חלומות יותר בגלל אהובי. מסכן שלי סבל כל הלילה, החום לא ממש הניח לו וברגעים שכן היה שטוף זיעה. כל תזוזה שלי גררה אצלו כאב ואם בטעות נגעתי בו אז גם קראת כאב יצא ממנו מתוך שינה טרופה של חום.
הקוף כבר בבית ספר ואחרי זה היא ממשיכה לאבא שלה ללילה אז לפחות זה קצת מרגיע את הערב.
היום אני עובדת פעם אחרונה לפני החתונה שבוע הבא שאחזור זה כבר יהיה בתור אישה נשואה אחרי זה יש לי ללכת לקחת את השמלות ולמצוא גרביון נורמלי לקוף (הגרביון הדק היחידי שנראה סביר לא מתאים לשמלה) ותחתון בצבע גוף למתחת לשמלה בשבילי מזל שחזיה אני לא צריכה כי היא מחווך. שאני חושבת על זה מזל שהיא מחווך כי בין כל הריצות, ללחץ ולאירגונים נעלם ממני עוד קילו והיתרון במחווך זה שפשוט סוגרים אותו מעט יותר חזק.
לאהובי קבעתי תור לרופא בבוקר ולאחר מכן הוא יקח את בומבה למושב עד לאחרי החתונה. אני אתגעגע אליה ממש. יש לו גם לקנות לנו שכטות לחתונה אבל מקסימום שלישי בבוקר.
יש עוד להכין תיק עם דברים לשינה בשלישי בשבילי ובשביל הקוף. לזכור לקחת את כל מה שאני צריכה ורוצה (אולי כדי שאבנה רשימה) ולדאוג לאהובי.
אני כל כך דואגת לאהובי מאיפה זה נפל עליו כך?? מסכן שלי סובל כל כך. אני כל כך מתגעגעת אליו וכל כך רוצה אותו ורוצה את החיוך שלו. אבל הוא כרגע סובל מידי ואני רק מנסה לעזור במה שאני יכולה וכמה שאני יכולה.
עוד יומיים לחתונה!!!
וקצת אופטימיות יאללה תמצאו את הכלבה האמיתית
