"למקום" הוא ציווה, אני עזבתי את הכלים סגרתי את הברז פשטתי את השמלה הקטנה שלגופי והתיישבתי בנאדו מושלם על השטיח במקום שלי. הוא ניגש מלטף את ראשי "כלבה טובה שלי" ספק לוחש ספק אומר.
הוא תופס את שערי ומרים את ראשי לנשיקה רטובה וענוגה ואז דוחף אותי למטה עד שהמצח נוגע ברצפה. הוא נעמד מעלי רגליו במותני וידי תופסות את רגליו, כדי שירגיש אותי מבלי לשמוע.
יש לו קצב משלו בראש כזה שיוצא על התחת המורם גבוה שלי. קצב שעולה ומתחזק, לרגעים קצר ומהיר ולרגעים עמוקים ומוחלטים שמורידים אותי לרצפה מעוצמתם וגורמים לי לעלות בחזרה מעוצמתי.
הזמן מאבד משמעות והספירה מתבלבלת שוב ושוב בראש שלי, עד שמשיכת שיער מוציאה אותי מהספיס, מרימה אותי מהרצפה וחזרה לנאדו. זין נכנס לפי והמציצה מרגיעה אותי, היד שלו שעל ראשי חצי דוחפת חצי מלטפת עוטפת אותי ביטחון ואהבה.
תפיסה ומשיכה מרימה אותי על הרגלים מעמידה אותי והוא לוקח אותי ממקם אותי מאחורי הספה מפסק את רגלי מכופף את גבי להישען על המשענת. הוא לוקח רגע מסתכל, בוחן את מה שעשה והולך משאיר אותי שם לעוף מהציפיה לבאות.
רעשי רקע מגיעים לאוזני צעדים, פתיחת מגירה, מוזיקה מתחילה להתנגן ואז מגע על גבי דורך אותי. ליטופים דקים של החגורה המוכרת המטיילת על גבי מעבירים צמרמורת שרומזת על שעומד להגיע, דורכת את גופי ואת ליבי. אני מרגישה אותו מתמקם מסתכל בוחן את היצירה שלו וחושב איך להמשיך.
ההחלטה הגיעה עם ההצלפה הראשונה שלא איחרה להגיע. מפתיעה, מקפלת ומרוממת חזרה. נושמת, סופרת, מגלה את הקצב. מוכנה, סופגת ועפה. 5 הצלפות והפסקה הידים שלו מלטפות מעסות את הנקודות כמו מכניסות את הכאב פנימה ומתחיל סבב נוסף לפעמים עם יותר לפעמים פחות, הוא רואה אותי ואת הדמעות, מקשיב ליבבות ולצחוק, רואה את הרצון שלי להיות בשבילו להצליח עבורו, רואה אותי כמהה לאהבה הזאת שלו.
שלא הצלחתי להתרומם יותר מספיק מהר וגבוה כפי שרצה למרות הניסיונות הוא תפס בשערי הרים אותי ולקח אותי אלי לחיבוק עמוק, עוטף ומודה. מורה לי לבוא לשבת בין רגליו למצוץ ולהירגע.