נושמת עמוק עמוק, עדין מנסה להירגע ומצליחה רק בזכות אהובי שתומך ועוזר לי כל כך, חופר לי עד שאני מבינה עד שאני רואה גם שזה קשה לי כל כך לראות.
מחשבות קשות מאוד עברו לי בראש ביומיים האחרונים קשות מידי אפילו, השילוב של הפיצוץ הזה עם המשפחה בנוסף כל שאר הדברים שמכבידים עלי פשוט ריסק אותי למקום כל כך נמוך ואם זאת אהובי לא נותן לי להישבר ותודה לו על כך בזכותו אני נושמת.
בזכותו הצלחתי לדבר היום בלי להתפוצץ בלי להתפרץ כמעט ובלי לבכות חוץ מברגע קטן. בזכותו היה לי את הכוח להיראות מולם ולדבר ממקום מגשר למרות כל הפגיעה והכאב. בזכותו שמעו אותי וגם אני שמעתי אותם.
רק זמן יגיד באמת כמה הצלחנו בשיחה היום מול ההורים ואם זאתאני יודעת שיש עוד דרך ארוך ולגבי אחי אני עדין לא יודעת מה ואיך לפעול. אך עם זאת אני יודעת שאם אצליח להתמיד בכל מה שאוהבי מלמד אותי ואמשיך להקשיב ולדבר ואמשיך לא התפרץ ואמשיך להיות שקולה מחושבת וחושבת, אז בסוף נצליח.
כן כרגע אני לא לוקחת שום קרדיט לעצמי מעבר לזה שהייתי קשובה לאוהבי שגם בעצמו היה פגוע מאוד ומזה שעמדתי במשימה, כי אם לא הוא אני הייתי מוכנה לוותר עליהם על כולם עם כמה שאני אוהבת אותם ועם כמה שהם ההורים שלי ואחי
תודה אהובי שלי שאתה לא מוותר לי גם שאני מוותרת לעצמי.
תודה אהובי שלי שאתה מקשיב ומכיל אותי גם שאני בהכי הכי נמוך.
תודה אהובי שאתה חופר לי בלי סוף עד שאני מצליחה לראות את הדברים.
תודה אהובי שאתה בוחר לאהוב אותי כל רגע מחדש.
תודה שאתה קיים כי אני לא יודעת איפה הייתי אם לא אתה אהובי שלי.