רגע מסשן

לילה לא רגוע, ישנתי אבל לא שקט וכך גם אהובי. קמנו מוקדם כולנו, הציפיה והמתח באוויר וזה מטריד כל כך ומפחיד ממש. 

הצלחתי להעיר את אהובי כמו שצריך הבוקר להרגיע לו קצת את הכאב ראש שקם איתו. 

עכשיו ברגוע אצל ההורים, אחרי צהרים נחזור הביתה ומחר קוף הולכת לאביה לשבוע שלו.

אין הרבה מה להגיד או לעשות רק לחכות שמשהו יקרה וכולם יודעים שזה יקרה השאלה היא רק מתי וכמה.

המצב רוח דיי אפטי, בלי חשק לכלום ולמצלי גם אין הרבה מה לעשות. לא כל כך מרגישה חברותית אבל מנסה בכל זאת שיהיה שבת נעימה אצל ההורים. עוד קצת שנלך הביתה אז אולי אוכל לנוח לרגע מהכל.