לא פיזית אלא נפשית, כל ההמתנה עד שעודכנו שאבא סיים את הניתוח ועד שיצא מהתאוששות וראינו אותו הייתה קשה.
בין לבין הגיעו בשורות טובות מהצד של הקוף הראשונה זה שאחרי ביקורת אצל האחות היא יכולה להתחיל להסתובב בלי פלסטר והשניה זה שהחליפו לה מורה שלזה רוב ההורים והילדים התפללו.
אחרי זה עוד בשורות טובות שאבא עבר את הניתוח בהצלחה ואפילו קרה שאני ראיתי אותו ראשונה שיצא מהתאוששות ועליתי איתו לחדר.
אחי שהגיע גם בבוקר לבית חולים חזר איתנו וכולנו הגענו אלינו הביתה לארוחת ערב שאהובי והקוף הכינו לכולנו, שניצל וצ'יפס. זה עשה כל כך טוב כל כך לכולם גם הפינוק וגם לראות את הקוף אחרי שבוע.
זכיתי כל כך זכיתי באהובי שכל כך דואג וחושב ומתחשב. דואג לי ולקוף, שומר עלינו ועוטף כל כך.
אני כל כך מעריצה אותו
כל כך שלו
מכורה כבדה
עכשיו להשכיב את הקוף מקלחת שלנו ואז נפנק אותו קצת כי מגיע לו כל כך, רק מקווה שיהיה לי כוח.