רגע מסשן

הכל מבעבע בתוכי היום. 

השדים מוליכים הרס ויורקי אש.

הצעקות מחרישות כל סיכוי למחשבה ברורה.

הלב מכווץ תחושה קשה לנשום לתוכה. 

בכל זאת מסכה שמתי ויצאתי לדרך.

אסור לעצור! 

אין לי את הפריבילגיה לזה.

אין רגע לראות או ללקק פצעים.

אבדתי את עצמי מזמן כבר.

אין רצונות אין חלומות אין פנטזיות.

מה שיש יש ואם זה מתמודדת.

מתפוררת בתוך עצמי, קמלה.

מאבדת את הזהות וכבר לא בטוחה.

הגדרות שפעם היו שלי נעלמו.

מה נשאר ממני???

לא מזהה את עצמי יותר.

לא רוצה יותר לרעוב!!!!!!