אתמול התעורר כסאח עם אחי, ביגי השובב והגור מגלה מיניות ומציק עם זה לכלב של אחי (מנסה לפמפם אותו למרות שביגי גור קטן ופרא כלב גדול תרתי משמע) כולנו רואים את זה וכולנו עוצרים את זה כמה שאפשר לפחות כך היה בסופש האחרון שכולנו היינו ביחד. אבל הסופש משהו השתנה אחי התעצבן ממש עד כדי שאיים בטון הדיבור ובהתנפחות על אהובי. אהובי שכל כך מכבד את הורי שתק ואצלי התעוררה הלביאה להגנתו מה שבסופו של דבר גרם שלמרות שהצלחנו לרגע להרגיע הכל פיצוץ גדול רגע לפני ארוחת הערב בין אחי לביני.
אבל ופה מגיע האבל הגדול!!!!! אני לא זאת שהתפוצצה ללא שליטה ואני לא זאת שהרביצה לעצמה ואיבדה עשתונות, אלא הוא.
אני זאת שאומנם צעקה בתגובה אבל אני גם זאת שהצליחה לצאת מהסיטואציה ולא לצווח את נשמתי, אני זאת שקצת בכתה אבל לא נתנה לדמעות לעוור אותי. אני לא הושתקתי ואפילו אבא שלי שהוא תמיד הראשון להשתיק אותי ולהגן על אחי לא אמר כלום שזה קרה הוא לא דיבר ולא התערב.
עבורי זה עדין מרגיש כמו התפרצות למרות זה שאומנם ששלטתי במצב ולמרות שהצלחתי להוציא את אהובי ואותי מהסיטואציה ולהחזיר אותנו רגועים יותר ובלי הכלבים (העדפנו להחזיר אותם הביתה)
אהובי מצידו גאה בי, על השליטה העצמית, על זה שהצלחתי לעצור, על זה שהצלחתי לצאת ולחזור רגוע יחסית ובעיקר על זה שעמדתי שם עבורו איפה שהוא לא יכל. אני שמחה שהוא מרגיש כך ואני יודעת שבסך הכל נסיתי למרות הכל לפעול הכי נכון שיכולתי. אבל להגיד שאני גאה בעצמי??? אני לא יכולה.
גם אהובי וגם אני הגענו טעונים עוד מיום קודם ומכעס שנוצר בי, קשה לי להגיד שזה לא השפיע על כל הסיטואציה כי בכל זאת יכול להיות שאם לא היינו טעונים כך אז הדברים היו נגמרים אחרת. מצד שני בסופו של דבר זה היה מגיע מתי שהוא, כי אחי לא אוהב את אהובי ולא אני ולא אהובי מבינים למה?, ומה יש לאחי מאהובי? ולמה הוא כועס על אהובי? כי מעולם אהובי לא עשה דבר לפגוע או להכעיס אותו.
את הערב אחרי חזרנו ללא הכלבים הצלחנו לסיים ברגוע יחסית ללא חילופי מילים ממש.
היום אחי ובעלו הלכו מוקדם, הקוף הלכה שקמה על מנת להספיק להיות איתם קצת אבל אהובי ואני עדפנו להגיע יותר מאוחר ובסופו של דבר יצא שעד שהגענו הם כבר לא היו (ולא כי כך תכננו) וזה עדיף כך. כל היום אני מרגישה מרוקנת וחלשה הראש לא עוזב אותי גם בכאבים וגם במחשבות והצעקות רמות לרגעים יותר מכל השאר. אבל למרות הצלחנו לשחק עם הקוף במשחקים ואפילו יצאתי איתה לבד בזמן שאהובי נח אחרי לילה קשוח לכמה קניות של דברים שהיא צריכה והיה לשנינו ממש נחמד ומרענן שחזרנו היא עבדה בעברית כמו כל שבת איתי וגם שם הצלחתי להכיל ולעבור בטוב, אז סך הכל זה משאיר לי תחושה קטנה של הצלחה עבורה.
עוד רגע נגמר הסופש והפעם נגיד תודה על כך.
תמונה של רגע קטן של אושר ששני הכלבים שלי נהנים ביחד מצעצועים חדשים שקבלו היום