לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הגדה

היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.
היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.

ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
לפני שנה. 27 בפברואר 2023 בשעה 17:40

אחד המשפטים, אם לא ה.

נורת אזעקה אדומה מהבהבת, של קח כמה צעדים אחורה. זאת לא בשבילך.

 

אחד הדברים המוזרים ביותר בפנטזיות סטייל דמדומים, היא שמה בכלל יש לילדה בת 16 להציע לערפד בן 436? מה יכול להיות להם במשותף?

ובעולם האמיתי, צעירים אף פעם לא מבינים את הקטע הזה, שהם צעירים. שהעולם שלהם הוא אחר. לא רק בהקשרים מיניים או רומנטיים. גם בתחביבים. אנשים נוטים להעדיף את חברת בני גילם, פחות או יותר. אנשים שבערך באותו מצב כמוהם בחיים. לימודים, עבודה, ילדים, גירושין - זמן מייצר חוויות משותפות. וגיל הוא תוצאה של זמן. וזה לא משנה כרגע באיזה תחביב מדובר - כמעט לכל אחד יהיה גבול תחתון, עם מי הוא מוכן לשחק. בכל הקשור במיניות, מה לעשות, לנעורים יש נקודת מכירה כשלעצמם. מבחינת לא מעט אנשים, ספיציפית בעניינים מיניים גיל נמוך הוא יתרון תחרותי. ואלו בדרך כלל יהיו יחסים בעייתיים יותר. היו לי נקשרות בסביבות גיל 20. מדי פעם גם שותפות למשחקים אחרים. אבל למערכת יחסים אמיתית ועמוקה, לא, זה לא הגיוני שזה יעבוד. וכמובן, מעולם לא עם מישהי שהיא בוגרת לגילה. מי שאומרת את זה, איננה.

ולא, "עברתי הרבה בחיים" זאת תמיד רק ססמא. כולנו אכלנו חרא. ולאכול חרא לא הופך אותך לאדם מוצלח יותר. זה הופך אותך לאדם שאכל הרבה חרא. כלומר, רק קצת יותר מהממוצע, כי כולם אוכלים חרא. כולנו עוברים הרבה בחיים, ועוברים יותר ככל שחיים יותר. שוב, גיל הוא זמן.

 

ואחרי ומתוך כל זה, נראה כאילו ומצאתי לי שולטת שצעירה ממני ביותר מ-400 שנה. ילדונת. פרגית צעירה. היא נהדרת, ואני כל כך מקווה שזה באמת יעבוד. החיים הם דבר מוזר.

 

 

 

(והיא לא "בוגרת לגילה", ולא מטרידה עצמה בשאלות כאלו בכלל...)

לפני שנה. 27 בפברואר 2023 בשעה 14:14

ואיך שהוא מצאתי עצמי במערכות יחסים. כן, ברבים. ותשמעו, זה יותר כיף מלהיות לבד. באמת.

אבל הקטע הכי מוזר הוא שעכשיו, בדיוק כשאני לא מחפש, צצות נשים מהעבר. אולי בכל זאת? אולי ננסה? ואני, אני מלכתחילה לא טוב בהזדמנויות שניות. ובוודאי כשאני לא ממש זמין. נניח, אני יכול לאמץ נקשרות חדשות, זה לא סותר את תנאי מערכות היחסים הקיימות, אבל למי יש זמן?

שמעתי מחברה על בן הזוג שלה, פולי עם ארבע או חמש בנות זוג. איך יש לו זמן לכולן? איך יש לו אנרגיה מספקת?

אבל זה שפתאום כולן כן מחפשות מערכות יחסים, נדמה לי שזאת הנקמה של הקארמה שנרדמה לרגע, ופתאום יש שתי נשים שאני אוהב.

לפני שנה. 26 בפברואר 2023 בשעה 21:03

לפני שנה. 26 בפברואר 2023 בשעה 16:57

אתם עושים את זה לא נכון.

לפני שנה. 24 בפברואר 2023 בשעה 15:31

ולפתע פתאום, כמו משום מקום, הופיעה עלי רגל.

אם כי כמו אליסה בין פלאותיה, הרגל היתה עלי שבוע שעבר. הרגל תהיה עלי שבוע הבא. הרגל הזאת לא עלי עכשיו.

אבל קיימת רגל. וקיימת אשה שמחוברת אליה. וזאת אפילו אשה אמיתית. נדמה לי.

לפני שנה. 15 בפברואר 2023 בשעה 23:47

ובכל זאת, בטעות, לחלק מהחבלים יש ריח של וויסקי איכותי.

חבל. היה עדיף לשתות אותו.

לפני שנה. 15 בפברואר 2023 בשעה 16:38

לפני שנה. 14 בינואר 2023 בשעה 16:53

תהנו!

לפני שנה. 13 בינואר 2023 בשעה 12:21

"נקבות טיפשות".

"היה להן אונליפנס".

"האגו הנשי גרוע מהאגו הגברי".

"האשמות שווא".

"נשים ללא ערך עצמי. מכורות לתשומת לב".

 

לפני כמה שבועות החלטתי להוריד את מינון הכלוב בחיי. אבל תחקיר עובדה כן גרם לי לרצות לחזור, לראות דעות שאולי קצת יחזירו לי אמון בהומו-קינקיוס.

ובכן, האנשים כאן עדיין אותם אנשים. תהנו במסיבות בטאבו!

לפני שנה. 3 בינואר 2023 בשעה 15:38

פשרה היא היבט

שלעתים קרובות מתעלמים ממנו

אך מכריע בכל מערכת יחסים מוצלחת.

בין אם

זה עם בן זוג רומנטי,

חברים או עמיתים לעבודה,

היכולת להתפשר

עוזרת לבנות אמון,

כבוד והבנה.

זה יכול להיות קשה לוותר על מה שאנחנו רוצים,

במיוחד

כשזה מרגיש כמו עניין עקרוני.

אבל על ידי פתיחות

למציאת דרך ביניים

ונכונות להקריב קורבנות

לטובת הקשר,

נוכל ליצור קשר חזק יותר

עם הסובבים אותנו.

בבסיסה,

פשרה היא

מציאת פתרון

שיתאים לכל המעורבים.

זה דורש תקשורת יעילה,

יכולת להקשיב לאחרים,

ונכונות לראות

דברים

מנקודות מבט שונות.

זה לא

על להיכנע או להיות דחף,

אלא

על

מציאת פתרון מועיל הדדי.