כשאת עונה בגסות רוח, זה לא גורם לי לחושה מושפל ולרצות לשרת אותך עוד יותר. אם יש לך שטף של חשיבות עצמית בגלל גסות ותוקפניות כלפי מישהו שאת לא מכירה, הוא לא במקום.
כי התסכול שלי הוא לא על "הו איך היא הראתה לי אני כל כך מושפל לרגלייך תני לי להתנצל על קיומי לשארית חיי", אלא "אוי, היתכן שכולן כאן כמוה, ואני סתם מבזבז את הזמן שלי באתר הזה?".
על הגדה
היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.
ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
נדמה לי שזה היה שילוב של TK ורתמת פנינה.
ציצים זה נחמד. ציצים זה יפה.
לפוסט המלא יותר, דפדפו אחורה. שם אין ציצים, בחיי.
אז מה אני מחפש? חיוך מקסים. כמיהה לגלות עולמות מוזרים, חדשים. אומץ ללכת למקומות אליהם טרם הלכו.
ילדת טבע. שלא יכולה בלי כל הירוק סביבה.
עכשיו למצוא תמונה של תחת, כי שום דבר לא משיג תשומה כמו תמונות של תחת.
אני מחפש מישהי שהיא חנונית. וגיקית. אינטליגנטית. מאוד. צינית. סרקסטית. יודעת את ההבדל. יודעת לא לתת לציניות למנוע ממנה תקווה. יודעת להשתמש בסרקזם ככלי לסובלימציה, בלי להפסיק לקוות שאולי יום אחד אנשים יהיו פחות מחורבנים.
אוהבת ללמוד. אוהבת ידע. מתלהבת מידע. תומכת במדע. מאמינה במדע, אם תרצו. לא מתנגדת חיסונים. מישהי שירתק אותי להקשיב לה מדברת על דברים שאני לא מבין בהם כלום.
בעלת חיבה, או לפחות סבלנות, למדע בדיוני. לפנטסיה. לקומיקסים. למשחקי תפקידים.
מישהי שתאתגר אותי. מישהי שלא תגרום לי לחוש שאני צריך להתאמץ לידה.
ואני סוויץ'. אז אם את שולטת או נשלטת, זה לא משנה, לצורך העניין. כדאי שתהיה חיבה לחבלים, כי חבלים זה מגניב, וכבר השקעתי לא מעט זמן כדי להיות לא גרוע בקשירות. ברור שלא הכל צריך או יכול לבוא ביחד. אני לא מאמין שבאמת יש בעולם מישהי אחת שתענה על כל צורך וצורך שלי. אבל לא מחפש מערכות יחסים של 24/7. מחפש מערכות יחסים שהן קודם מערכות יחסים, ורק אחר כך קינקיות. כשהקינק הוא לא "תבלין", כמו שיש שיאמרו כאן בהתנשאות, אבל בהחלט "משחק", מתוך תפישהשהחיים הם משחק, ורצינות היא דבר נוראי.
ואני פוליאמורי. או לייתר דיוק, א-מונוגמי. לא כי אני מחפש לתקוע את הזין בכל מה שזז. אני לא. אני באמת מחפש להיות פתוח רגשית.
ואם אני כבר מבקש יפה דברים מהיקום, עדיפות לתושבות השרון. גילאי 30-55, נניח?
יאללה, יקום. אתה מביא לי מישהי?
(כמו כן, אם סתם בא לך שנשתה תה קר יחד, נפטפט, אני אקשור אותך או אציג בפנייך צעצועים מכאיבים שהכנתי בעצמי, יש על מה לדבר. שווארמה של אחרי היא גם דבר נחמד. כל כמה שקשה למצוא כזאת בגוש דן.
זה היה קיץ קשה.
אני עייף מכדי לעשות משהו. אני עייף מכדי לא לעשות כלום.
ואני צריך חיבוק. עדיף פיסי. עדיף במזגן.
ננסה את מסורות הניו-אייג'יסטים. אולי זה כן עובד להם? אני קורא את היקום לזמן לי אהבה חדשה! בואי!
לפעמים אני לא מבין למה אנשים שהם לא אני בכלל טורחים לנסות להתנשא על אחרים.
מותק, זה לא יעבוד לך, להתנשא עלי. אל תשכח שאתה לא אני.
רציני הפעם. סליחה.
אין מה להתבייש בדכאון. אין מה להתבייש בזה שרע לכם. להפך. אם לא תדברו על זה, זה רק יחמיר.
אז דברו על זה עם האהובים. עם חברים. הסבירו להם מה אתן מרגישות. מה אתן צריכות. אנשים אוהבים לעזור. אנשים רוצים לעזור. לעזור גורם לחמימות קטנה ונעימה מבפנים. לעזור לאחר מעצים את שני הצדדים. תסבירו לאנשים איזו עזרה אתם צריכים תגידו מה יעזור לכן. הסובבים אתכם לא קוראים מחשבות.
תסבירו להם איזו עזרה אתן צריכות. אל תשארו לבד בחושך. בערפל. בחרא. איזו מטפורה שזאת לא תהיה שעוזרת לכם לתאר את התחושה. אצלי אלו היו דווקא עננים סמיכים של צמר גפן מתוק שאופפים אותי.ניסיתם פעם לזוז מהמקום בתוך ענן סמיך של צמר גפן מתוק? לא, לא חשבתי שהצלחתם.
דכאון זה חרא. אל תתמודדו עם זה לבד.
(ואל תתנו לאגו שולטני של שולתוטים מושלטים למנוע מכם להודות כלפי הסביבה בכך שיש בעיה, ולבקש עזרה.)
הם לא מבינים למה.
הם לא יודעים שנכנסתי לך לתוך הראש, וסיידתי את הסינוסים מבפנים.
הם לא יודעים שנכנסתי לך לתוך הראש, ופתחתי וניקיתי לך את הפילטרים במחסום הדם-מוח.
הם לא יודעים שנכנסתי לך לתוך הראש, עשיתי עבודה בפתיחת סתימות במערכת.
אבל הם רואים שאת זורחת.
והם מקנאים.
והן מקנאות.
ואם היו יודעות את האמת היו מקנאות יותר.
כמו קנגרו עשוי אור אני חולף בין מערכותייך, מטרל מגננותייך, מרגיע את פחדייך.
כמו שיר ישן של פרדי מרקיורי את לא יכולה להוציא אותי מהראש שלך. רק שאני יותר סקסי מפרדי.
כמו רכבת דו-מפלסית אני עוצר בכל תחנה ותחנה. אבל לא מעלה נוסעות חדשות.
אם הן היו יודעות שאת שייכת לי, הן היו אחוזות קנאה. כי כל אחת רוצה להיות שלי.
אני כמו דינוזאור נושף אש, שוחה באגמים קדומים בסקוטלנד.
אני כמו פוקימון בגודל בניין, שעבר כל אבולוציה אפשרית.
אני העבר. אני העתיד. אני החומוס והפול. אני השווארמה המסתובבת. לא עוצר לעולם. לא יכול לעצור, לא רוצה לעצור. ריח השווארמה גורם לקיבה שלך להפריש כל מיץ אפשרי.
הם רואים שאת זורחת.
עכשיו תגמרי.
(מוקדש ל-ק')