על הגדה

Blackbeard​(שולט) - סוויבל משמש גם בים, שלחרר כריכות מחבלים, בעיקר ממעלנים. מאוד יעיל כשקושרים נערת סיפון לראש התורן

R O P E​(שולט) - אחלה סוויבל של Camp.
עומס קריסה מינימלי 35kn (3.5 טון).
אבל איפה הוא בא לידי ביטוי בקשירה זו?

קטלב​(מתחלף) - התמונה אקראית מהאינטרנט. את שלי קניתי ממוריקאי. שזה קצת אירוני בהנתן התפישה של הסטודיו באשר לשימוש בעזרי מתכת.

הרעיון שלה היה שאם יהיה סוויבל, אני אוכל לסובב אותה באוויר עם פחות עומס על ה-TK. לא נראה לי שזה היה משנה משהו, בהנתן שכמה ס"מ של חבל יכולים להתעקל מספיק בעצמם. הסוויבל מחובר בין הגב לעץ.

morningdew​(שולט) - האסתטיקה מהממת, כרגיל. נהדר !

כדאי לשים לב שאקליפטוסים הם עצים בוגדניים מאוד. קשה להעריך את החוזק של העץ הזה והוא נוטה להפיל ענפים ברגעים הלא נכונים (וכבר היו נפגעים והרוגים).

קטלב​(מתחלף) - מהנסיון שלי הם מאוד חזקים. בטח ענף של 20 ס"מ פלוס. אם הוא חי (עלים ירוקים), הוא יהיה טוב כנראה. וכמובן, מונקי-טסטינג.
אני בטוח שגם הענף שיוצא מהגזע הוא מספיק חזק, אבל שם יש מדרון תלול אל המים. לא מקום שאפשר לעמוד בו בבטחה ולקשור. גם ככה החלקתי פעמיים-שלוש. לא סקסי, בעיקר כשמה שיש לי להאחז בו זה חבל שמחובר *גם* לנקשרת...

morningdew​(שולט) - לצערי אני לא מוצא את הפרסום המקורי כרגע, אבל למרבה הצער המדדים של עובי וחיות לא משמשים כמדד טוב לסיכון הנפילה הפתאומית של ענפים באקליפטוס.
זה פרסום על הפרסום ההוא - https://www.mako.co.il/news-science/2021_q2/Article-75efd0b624d1971027.htm
אמל'ק: אין עדיין מספיק מודעות בישראל, כולל אצל אנשי מקצוע בתחום הגננות/חקלאות, לגבי המנגנונים הלא מובנים מספיק של נפילת ענפים בקיץ.

זה בוודאי סיכון משני בהסתברות נמוכה מאוד בהשוואה למכלול הסיכונים שיש בכל suspension bondage, אבל למה ללכת על אקליפטוס שיכול לבגוד בך באמצע הקשירה, כשרוב הסיכויים שעומד לו שם איזה עץ מקומי אותנטי ויציב בסביבה?
כזה שמורגל באקלים המזרח-תיכוני הקשוח, והוא גלמוד ובודד, ורק מחכה שיקשרו אליו עלמת-חן?

קטלב​(מתחלף) - בשביל זה המונקי טסטינג. לראות שהענף באמת חסון.
ובארץ שיוערה באורנים ובברושים, אקליפטוסים הם ברכה. אני לא חושב שאקשור שוב על אורן, ואני ממש לא רוצה מלכתחילה להתקרב לברוש. פעם אחרונה שקשרתי על אורן חזרתי הביתה עם פריחה לכמה ימים. כנראה זחל טוואי התהלוכה או טוואי האורן, או איך שלא קוראים לו בימינו. החארות הקטנים הם מטרד. ולאורן יש שרף גועלי שלך תסיר מהחבל.
(גם אם את העיגון לעץ אני נוטה לעושה עם חבלי ניילון מהטמבוריה. הם חזקים יותר, זולים יותר, וניתנים לכביסה.)

חרובים הם אחלה, כשמוצאים. עצי זית גדולים מספיק. שזה יחסית נדיר, למרות שפגשתי אחד שאני זומם עליו. סוגים מסויימים של פיקוס. ממש בא לי לקשור על תאנה, אם אמצא מתאימה. אבל יש לי חיבה לאקליפטוסים. גם נוסטלגיה לקייטנות וטיולי ילדות, גם ריח שאני אוהב, וגם... נו, שלווה.

R O P E​(שולט) - טוב,אז גם עצים זה המקצוע שלי.
אז ככה:

אקליפטוס - לענפיו אכן יש נטיה להישבר בסוף הקיץ, כאשר העץ מתייבש מעט.
במקרה זה העץ שתול ממש על הנחל, כך שאין בעיה.

חרוב - עץ חזק בעיקרון אבל יש לו נטיה להרקב מבפנים החוצה, כך שקשה מאוד לדעת מה קורה בפנים.

תאנה - עץ לא מאוד חזק וגמיש יחסית.

אורן - עץ חזק מאוד, אך בית השורשים קטן יחסית, כך שלא עגון באדמה באופן מדהים.
וכן, הוא מלא שרף.

בכל מקרה צריך להביא בחשבון את:
עובי הגזע והענף הרלוונטי.
אכן צריך לבדוק עלווה ירוקה על הענף הרצוי.
לבדוק שהשורשים באדמה ולא באויר.
יש לחפש פגמים כמו חורי טולעים וחורי קינון של ציפורים, סדקים וכדומה.
עוד חשוב לבדוק את הקליפה של העץ, לא צריך להיות מומחה גדול כדי לראות קליפה חולה.


ו כ מ ו ב ן
אין בדברי כדי לקחת אחריות על כלום.
הכל עליכם.
אבל אם אתם כבר עושים את זה...
הינה עוד קצת ידע.

תהנו

קטלב​(מתחלף) - תודה על המידע!

(תאנה גמישה? או שזה משפט דו משמעי? הייתי בטוח שהיא יחסית פריכה.)

R O P E​(שולט) - כן, נכון.
היא מאוד גמישה באופן יחסי בשלבי העומס הראשוני.
ואכן תישבר בעומסים לא גבוהים מאוד.

תבחר ענף בומבה.

אגב, לתאנה יש שרף לבן ששורף על העור אם הוא מתייבש.

זה חומר מצויין להורדת תבלולים (גידולי עור שכאלה) אבל צריך לעשות מספר טיפולים רצופים, נגיד, פעמיים שלוש ביום למשך שבוע