עייני חתולה

תולשים בי משהו.

פרורים על ידית ציבורית.
היום עשיתי שיחה עם השמש כפרה עליה.

אני כל כך גרועה במעברים.
ברדיו מתנגן שקר גס
הצביטה שאין לה כתובת.

מחר אשכב על האספלט ואסניף קיץ.
מיליוני קרטיבים ובגד ים ברזילאי.

על כביש רועד מכוניות חולפות
משהו היה,

אינו,

ומייד אחריו יגיע אחר.

ממבט על הגב אלוהים מציץ לירח,

זוג נצמד בדירה זרה,

מרפסת מול שקיעה.

שווה למות בשביל רגע.

אחרי החגים,
אוציא את הסרוויס מהארון,
אתמסר לשקט, לכוכבים.
אתמסר לאהבה.
אעשה לעצמי 
ביני לביני
ביני ובין העולם.