עייני חתולה

נֶפֶשׁ

אֲנִי מְיַצֶּבֶת אֶת הַסִּירָה שֶׁלִּי

בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

נֶאֱלֶצֶת לַחְתֹּר חָזָק.

מוּל הָרוּחַ.מוּל גַּלֵּי הַיָּם.

לְהוֹצִיא מַיִם בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

רַק לֹא לְהִתְהַפֵּךְ. 

פַּעַם בְּכַמָּה זְמַן תַּעֲבֹר שָׁם סְפִינָה.

אֲבָל בְּגָדוֹל

אֲנִי לְבַד.

אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי,

אֱלוֹהִים יְרֵחִי.

הפסיק להדהד

הבנתי

שמשהו מת.

😪

♡

את האהבה שלי אסגור בכבלים.
את המילים
אוהבת, געגוע.

אנעל, חזק,

מאחורי חומות חימר.

*

חומות חימר סוגרות עלייך
אחות קטנה חבל עלייך
חומות חימר עונות בצורת
אחות קטנה את לא נזהרת
טליה דחויה חרפת העדר
את לא שפויה את לא בסדר
לא נכנעת את משוגעת
מה את יודעת על חומות חימר?

אחת כמוך היא אש אוייבת
מקוננות נשות השבט
אחות קטנה נפשך הצילי
חומות חימר את לא תפילי
לא נכנעת את משוגעת
מה את יודעת על חומות חימר?

♡

גּוּפִי נִמְלַט לְתוֹךְ גּוּפְךָ.

בְּמַבָּט

בְּמִלָּה אַחַת

בִּלְחִישָׁה. 

בֹּקֶר

וְכָל מָה שֶׁבָּא לִי
זֶה לְהַנִּיחַ רֹאשׁ
מִתַּחַת
לִסְפִּירָלוֹת כַּף יָדְךָ

אֲנִי אֶפְרוֹחַ רוֹעֵד,
וְהַיּוֹם גָּשׁוּם.

ואכתוב.

מכל הדברים בעולם, לעצום עיניים?
מה את רואה ילדה כשאת עוצמת עיניים?

אנחנו נתחיל ונרד במרתף הזה שנקרא נפש. תרד איתי טוב?
בפעם האחרונה שהגעתי לכאן היו עכבישים וקורים.
תבין שביום יום אני לא מסתובבת במרתפים.
אני יושבת בחדרים עם ניאונים גדולים, סביב שולחן מעץ אלון מהודר, חולצה מכופתרת, אבל תמיד יש פאנץ', תמיד יש. הכפתור פתוח, השיער אסוף ברישול, השסע הקטן.

תבין אני נושאת איתי עוד אישה.

היא היא זה אני.

אני רוצה שתשלח יד ארוכה בין הרגלים שלי בדיוק כשנגיע לשקופית עם הדברים החשובים. אין צורך במשחק מקדים, אני רטובה תמיד. אתה תשלח אליי את המבט הזה שאומר 'אל תזוזי'. מבט שיתבע ממני להוריד את החיוך.
שם מתחת לשולחן אני שלך, אני- אני.

'שלא תעיז להזיז את היד' אני אומרת בלב.
אני אגלגל עיניים ואתפוצץ בתוך היד שלך.

אדוני מדבר, כולם מקשיבים.

אני מספרת לך בעיניים מה אני רוצה לעשות לך בשירותים.
תצטרך לרסן אותי אדוני כי אני טורפת קטנה שלא יודעת שובע.
אתה תוריד אותי על הברכיים ותשלח יד לסנטר.
אני אעצום עיניים , קשה לי עם המבט הזה שלך לתוך העיניים שלי אדוני.
אני אשפיל מבט ואהיה גאה.אשפיל מבט ואהיה גאה.אני הכי גאה להיות שלך.
תבין ה'שלך' הזה. עושה לי צמרמורת, השייכות, ההזדקקות היא- היא.

אדוני חכם, הוא כותב שירים בלי שהוא יודע.
כשאני לידו אין לי צורך במילים.
את מה שתספר הדממה לא יספרו אלף סיפורים.

המחשבה שתיתן-ותיקח ותיתן-ותיקח מסחררת אותי.

היא קצת אני, שתי הנשים שבי. הדיסוננס המושלם הזה.

שבזכותו אני-אני.

☆

נִינָה אָהֲבָה אֶת הַלֵּילוֹת.

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּשֶּׁקֶט שֶׁל הַלַּיְלָה שֶׁמְּתַעְתֵּעַ. לֹא פֶּלֶא שֶׁבְּשֶׁקֶט הַזֶּה חַיּוֹת טֶרֶף יוֹצְאוֹת לָצוּד. לֹא פֶּלֶא שֶׁהַכּוֹכָבִים מִסְתַּדְּרִים בַּשָּׁמַיִם בְּמִין כָּאוֹס נִפְלָא וְקָסוּם שֶׁכְּזֶה.

כָּכָה זֶה הַלַּיְלָה. כָּכָה זֶה קְצָת הִיא.

זֶה הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהִיא מְחַכָּה לַהוֹדָעָה מִמֶּנּוּ. לְהִבְהוּב הַזֶּה בַּנַּיָּד, לַצְּלִיל שֶׁמַּרְטִיט לָהּ אֶת הַלֵּב. 

הַכֹּל הִתְחִיל לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים בְּהוֹדָעָה סְתָמִית שֶׁהִסְתַּנְּנָה לְנִיד.

"אֵין טָעוּת" הִיא מְשַׁנֶּנֶת לְעַצְמָהּ. הֲמוּמָה מֵהַקֶּצֶב שֶׁבּוֹ הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ הִגִּיעוּ אֵלֶיהָ, הִפִּילוּ חוֹמוֹת שֶׁבָּנְתָה שָׁנִים. 

כַּמָּה טָרְחָה לְטַפֵּחַ אֶת הַחוֹמוֹת הָאֵלֶּה וְכַּמָּה כָעֵת הֵן נִרְאוֹת מְטֻפָּשׁוֹת.

זֶה לֹא הַלֵּב.

זֶה הַדִּגְדּוּג שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לָהּ בַּמֹּחַ.אֵלֶּה הַמִּלִּים שֶׁמְּחַלְחֲלוֹת לָהּ לְתוֹךְ הַתּוֹדָעָה.לַדִּמְיוֹן.

אוּלַי הַיּוֹם הִיא תִּכְתֹּב לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר עִם הַזָּרוּת. שֶׁזֶּה הַכֹּל אוֹ כְּלוּם. שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ כָּכָה.

אֲבָל הִיא לֹא מְעִזָּה לְסַכֵּן אֶת הַלֵּב. 

הִיא יוֹדַעַת,

אֹשֶׁר מַגִּיעַ בְּמָנוֹת קְצוּבוֹת.

וּכְשֶׁהוּא דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת, 

פּוֹתְחִים.