לא יודע מה גרם לי לחזור לכאן אחרי כל כך הרבה שנים.
אני רק יודע שהזרועות לפתו אותי שוב.
בא לי לצעוק.
לא יודע מה גרם לי לחזור לכאן אחרי כל כך הרבה שנים.
אני רק יודע שהזרועות לפתו אותי שוב.
בא לי לצעוק.
הייתי פה לפני 12 שנה.
הכל השתנה...
גם אני.
הלילה נזכה לקצת אבק של כוכבים.
גשם מטואוריטים.
אז אם אתם בחוץ, תרימו את הראש.
אולי גם אתם תזכו לראות אבק של כוכבים מקצה היקום, בוהקים למעלה ברקיע.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3482358,00.html
Will I float here forever and a day
Drifting sideways
Will I float here foreyer and a day
I'm dying here like always
De Vision
אז כן, גם אני נכנעתי לחורף.
ימים כאלו מעצימים את הלבד.
"יש רק שני דברים אינסופיים:
היקום
והטיפשות האנושית
ואני לא בטוח לגבי הדבר הראשון"
אלברט אינשטיין
היום היה צעד לפנים
כיום, כמובן, הגוף אינו בלתי מוכר; אנחנו יודעים כי מה שפועם בחזה הוא הלב וכי האף הוא קצה של צינור המזדקר מגופנו להוביל חמצן לריאות. הפנים אינן אלא לוח-מכשירים שאליו מובילות כל מערכות הגוף: העיכול, הראייה, השמיעה, הנשימה, החשיבה.
מאז למד להעניק לכל איבר שם, מוטרד האדם פחות מגופו. אנחנו כבר יודעים שהנפש אינה אלא פעילות של החומר האפור של מוחנו. השניות של גוף ונשמה נתעטפה במונחים מדעיים ואנחנו יכולים לפטור אותה בגיחוך כמשפט קדום שעבר זמנו.
אך די בכך שאדם מאוהב עד למעלה ראש שומע את המיית קרביו והאחדות בין גוף ונפש, האשלייה הפיוטית של עידן המדע, נמוגה כלא הייתה.
הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום
מילן קונדרה
גם נהר רחב וסואן ניתן לחצייה, אם תמצא את הגשר הנכון.
כך גם שתי אמיתות יכולות לחבור לאחת.