סינמה פרא-דיסו

ללקט רסיסים של תודעה
ולממש באקראי אחד מהם.

רוב התגליות הגדולות בעולם, קרו לאנשים שחשבו מחוץ למסגרת.
כאלו שסירבו להיות דומים לשאר.
כאלו שראו את העולם דרך המשקף שלהם.

יש עוד סוג נוסף של אנשים,
כאלו שחושבים שונה, רק בכדי להיות שונים.
נונקונפורמיסטים כמו כולם...

צירפתי לכאן שיר שאני חושב שמתאים להגיג שלי
התלבטתי אם לצרף כאן את כל השיר במלואו,
או רק את הבית האחרון.
הבנתי שזה לעשות עוול ליוצר.

חסרי הסבלנות שבניכם יכולים לקרוא את הבית האחרון.

The Road Not Taken
by Robert Frost

Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;

Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim,
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,

And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.

I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I--
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference

כשאתה מזמין ערפד לביתך,
אל תצפה ממנו לעזוב.

הלכתי לבקר באינסוף
לא יחסר לי דבר
כפי הנראה

כוהנים מרביצים תורתם
חידודים חידודים
למי שירצה

החכם יבין את הכל
ויפנים מה שירצה

אני אוהב את הטקסים הקטנים שיש לי,
בייחוד את אלה שמביאים איתם את סוף היום.

הבלחת התער על פני.
המיקלחת ששוטפת ממני את היום,
ואז ריח האפטר שייב שממלא לי את הנחריים.

פשוט העלה לי חיוך

אני תמיד נדהם מחדש
לניסיון של אנשי הבשר
לשים סדר ותובנה בבלאגן.

למצוא רמזים ברעש לבן
לפענח את המסר בזמזום.

אני תמיד נדהם מחדש
כשזה מצליח.

כנראה שזה בגלל הסתיו,
אני שונא אותך בוב דילן.
Most Of The Time